כאשר הכריז שליט איטליה מוסוליני מלחמה על בעלות הברית ביוני 1940 כוחותיו במזרח אפריקה עלו לאין שיעור על אלו הבריטים. לאיטלקים היו כ 91,000 חיילים באתיופיה וצבא מקומי של עוד כ 200,000 ילידים. לבריטים היו רק 9,000 חיילים בסודן ועוד 8,500 בקניה.
על אף יחסי כוחות אלו לא הזדרזו האיטלקים לנצל את המצב. ביולי הם אמנם נכנסו לחלק קטן מסודן אולם מיד נעצרו. רק באוגוסט הם פתחו במתקפה ובחרו באזור החלש ביותר במערך הבריטי - סומלי לחוף מפרץ עדן. המבצע נועד למנוע מהבריטים כל אפשרות לעשות שימוש בנמל ג'יבוטי אשר בסומלי הצרפתית כנגד אתיופיה.
האיטלקים הפעילו 26 גדודים ובכלל זה ארטילריה וטנקים כנגד הכוח הבריטי אשר מנה 5 גדודים בהם 4 גדודים הודים ואפריקאים כאשר גדוד החי"ר מס' 2 - "המשמר השחור" בדרכו לשם כתגבורת. גם כך מצאו האיטלקים כי המלאכה אינה כה קלה, לאחר פעילות השהיה של חיל הגמלים הסומלי הקטן, הם הגיעו למבואות הבירה ברברה בה הם נבלמו במעבר ההררי טאג-ארגן למשך 4 ימים בהם היה זמן לצי הבריטי לפנות ב- 16 לאוגוסט את חיל המצב לעדן.
לאיטלקים נגרמו כ 2,000 אבדות אל מול כ-250 לבריטים. לאופן הלחימה הבריטי וכמות האבדות הרבה הייתה השפעה מדכאת על האיטלקים לקראת המשך הלחימה