הטלת פצצת האטום

בשנים 1945-1942 נלחמו הכוחות האמריקניים על מנת לכבוש מחדש את האזורים שעליהם השתלטה יפן. דם רב נשפך על כיבוש כל אי, הנחתים האמריקניים נלחמו בקרבות קשים לשחרור השטחים הכבושים והלוחמים היפנים נלחמו עד מוות. בתחילה כבשו האמריקנים את איי האוקיינוס השקט, בשלב הבא נכבשו חזרה אזורי דרום-מזרח אסיה ולבסוף כותרו יפן והאיים הסמוכים לה.
התוכנית האמריקנית הייתה לכבוש את האיים בקרבת יפן ואח"כ לפלוש אליה. לשם כך נאלצו לכבוש איים ששימשו מבצרי הגנה ליפן. האי המשמעותי הראשון היה איוו ג'ימה, שבו שלושה שדות תעופה. הכיבוש היה קשה משום שהיפנים נלחמו שם עד מוות. הקרבות התנהלו פנים אל פנים, מלווים בהפגזות בלתי פוסקות של תותחי הצי האמריקאי, להם ליפנים לא היה מענה. אי שני, בולט בחשיבותו, היה אוקינאווה, ששלט על נתיב התעבורה והאספקה ליפן. הצי הבריטי סייע לאמריקנים וגם כאן היו אבדות רבות לשני הצדדים בקרבות עקובי דם.
אוקינאווה הייתה האי האחרון שנכבש באוקיינוס השקט. הנחתים האמריקאים לחמו בגבורה ובנוסף נהנו מיתרון בכוח האווירי ובנשק חדיש. אומץ לבם בלבד של היפנים לא הספיק בכדי לנצח בקרבות מכריעים.

ההחלטה על הטלת הפצצה

הנשיא טרומן דרש מיפן להיכנע אך היא סרבה. היה ברור כי לא ניתן לכבוש את יפן כמו את שאר האיים, ובפלישה ליפן יהיו מאות אלפי חללים. עקב כך החליט הנשיא טרומן להשתמש בנשק הסודי החדש של ארה"ב - פצצת אטום.
ראשית הטילו פצצת אורניום על הירושימה (Hiroshima) ב-6 באוגוסט 1945. עוצמת הפצצה נחשבה שווה ל-12,500 טון של חומר נפץ. כתוצאה נהרגו מיד 130,000 תושבים ועוד כ-200,000 מתו תוך חמשת השנים לאחר מכן.
הממשלה היפנית, מורכבת מגנרלים שוחרי מלחמה, לא הזדרזה להיכנע. כעבור שלושה ימים, ב-9 לאוגוסט מטוס אמריקאי נוסף הטיל פצצת פלוטוניום על עיר הנמל נגאסאקי (Nagasaki). עוצמת הפצצה נחשבה שווה ל-22,000 טון של חומר נפץ. 70,000 תושבים נהרגו מיד. כ-140,000 מתו אח"כ. למחרת, ב-10 לאוגוסט, הורה הקיסר היפני הירוהיטו (Hirohito) לממשלתו להיכנע. הוא הודיע אישית בשידור לעם על כניעתה של יפן ללא תנאי וצווה על כל חייליה להניח את נשקם.
באופן רשמי חתמו על הכניעה שר החוץ היפני וראש המטה הכללי של צבאה ב-2 בספטמבר על סיפון ספינת המלחמה "מיסורי" שעגנה במפרץ טוקיו. מלחמת העולם השנייה הסתיימה.

שיקולי ארה"ב להטלת הפצצה

שקול עיקרי אחד ושני שקולים משניים הניעו את ארצות הברית להטיל את פצצת האטום על יפן:
1. פלישה ליפן תגרור אבדות בלתי נסבלות לארה"ב, השמדת רוב הצבא היפני והרג עצום בעם. הפצצה אטומית שתביא לסיום המלחמה עשויה להיות עדיפה.
2. תקיפת יפן בפצצת אטום תשמש אזהרה לרוסים.
3. טרומן שאף לסיים את המלחמה במהירות. רק כך יתחיל תהליך שיקום העולם מנזקי המלחמה הכבדים.
טרומן קיבל את הסכמתם של מפקדי הצבא הבכירים שלו לפעולה. ההפצצה בוצעה. כחצי מיליון יפנים נהרגו בשתי הערים אשר נבחרו כמטרות. במחיר הנורא הזה, אשר שולם כמעט כולו על ידי אזרחים תמימים, הושג הקץ למלחמה.

השלכות מדיניות

יפן נכנעה והועברה לפיקוח צבאי של בעלות הברית. משטרו הנאור של גנרל מקארתור, המפקד העליון של צבאות הברית בזירה, הפך את יפן לשטח חסות אמריקני עד שכעבור שנתיים הוחזרה ליפן עצמאותה. המדיניות המיליטנטית של יפן נעלמה אבל הקיסר נשאר. יפן הסכימה להשתלב במערך העולמי והפכה לדמוקרטיה עם חוקה פרלמנטרית. בשנת 1947 סייעה ארה"ב לשיקום יפן, בעיקר כלכלית. שנתיים אח"כ חתמה ארה"ב עם יפן על הסכם שלום ויפן התקבלה כחברה באו"ם.