המאבק בין גנס, ראש הגטו לבין המחתרת פ.פ.או

המאבק בין גנס, ראש הגטו לבין המחתרת - פ.פ.או.

גדעון רפאל בן-מיכאל

 לפני תיאור המאבק בין שני הגופים החשובים היודנראט וה-פ.פ.או. ראוי לציין שה-פ.פ.או לא נאבק על השלטון בגטו ולא שאף למלא את מקומו של היודנראט אלא אם יגיע יום חיסול הגטו, תיכנס המחתרת למאבק כנגד הגרמנים. למחתרת לא הייתה ביקורת על התנהלות היודנראט בגטו באמצעות מחלקותיו שנתנו שירותים לציבור היהודי ולא על האידיאולוגיה של הגברת העבודה למען הצלת חיים. גנס אפילו אמר שביום פקודה, ביום שבו הגרמנים יחליטו על חיסול הגטו הוא יצטרף למחתרת.

בשנת 1943 התגברה רכישת הנשק ע"י המחתרת ויציאת צעירים ליערות. במאי 1943 תפסו הגרמנים יהודים שהבריחו נשק. משטרת הביטחון הגרמנית הזהירה את גנס מההשלכות החמורות שעלולות להיווצר בעתיד אם רכישת הנשק תימשך. גנס חשש מאד לקיומו של הגטו בגלל רכישת הנשק של המחתרת.

ב-15 במאי 1943 כינס גנס את הבריגאדירים והשוטרים ואמר להם את הדברים הבאים:  

"הזמנתי אתכם לכאן, גבירותיי ורבותי, על מנת להשמיע באוזניכם את הדברים הבאים: הייתי בימים אלה בגסטאפו ושוחחתי עם ראש ה-ס.ד דיברתי עמו על אקדחים. חייב אני לומר לכם שאין הוא שוטה כלל. הוא אמר: 'הגטו נחוץ מאד מבחינה משקית, אבל אל תסתכנו כמו טיפשים ואם תעמוד על הפרק שאלת הביטחון, מחה אמחה אתכם. ואפילו יהיו בידכם 30 ,40 או 50 אקדחים – גם אז לא תוכלו להיוושע, אלא רק תחישו את השואה'.

לשם מה הזעקתי אתכם? משום שהיום שוב אסרו יהודי שרצה לקנות אקדח. איני יודע עדיין כיצד יסתיים העניין... אפשר שייקחו את כל הזקנים... או את הילדים... עיינו בדבר והחליטו, אם אומנם כדאי כל זה! לאלה, שמחשבתכם שקולה ובריאה, יש רק תשובה אחת: אין הדבר כדאי!".

מנקודת מפנה זו, התחיל המאבק בין גנס למחתרת (אביב 1943). גנס התחיל בפעולות כנגד המחתרת הוא הקים כוח מיוחד במשטרה היהודית שתפקידה היה לאתר מחסני נשק של המחתרת ולהחרימם.

פ.פ.או חששה שגנס מנסה לחסל אותה ולכן הם החליטו להשיב מלחמה שערה כנגד גנס והחליטו, שאם גנס ישתמש בכוח גם הם יפעילו כוח כנגדו כולל הפעלת נשק.

במקביל התעוררה מחלוקת נוספת בעניין יציאה ליער אל הפרטיזנים.

חשוב לציין, שבמשך המלחמה הועברו לווילנה פליטי מחנות ושרידי גטאות שחוסלו ע"י הגרמנים. היהודים שהועבר נקראו ה"פרובינצר" (מלשון פרובינציה). הם לא זכו לכל מעמד בגטו. לא קיבלו אישורי עבודה.

הייתה בעיה של מציאת דיור הולם. הם חיו בתנאים בלתי אנושיים. בגלל מעמדם הרופף כתושבים בלתי-לגאליים החליטה מפקדת פ.פ.או. לארגנם בפלוגות פרטיזניות ולשולחם מידית ליער. המחתרת חששה שתיערך אקצייה והם יחוסלו. היהודים בגטו לא יענו לקריאת המחתרת שיצאו לקרב וילחמו למענם-להגנתם, מכיוון שליהודים ה"ותיקים" בווילנה לא נשקפת סכנה.

קורצ'ק וחברתה סוניה מדסייקר מונו לארגן את אותם יהודים לקראת יציאתם ליער. וכך קורצ'אק מספרת:

"עם שחר עזבו 40 צעירים, בני ערים ועיירות שונות את גטו ווילנה בלכתם ליער. משך שבועיים מארגן פ.פ.או. ושולח היערה חמש פלוגות פרטיזניות מזוינות שהורכבו מבני-נוער של ערי השדה. משך שבועיים יצאו 200 צעירים והבקיעו להם דרך ליערות נארוץ' ".

גנס שהתנגד נמרצות כנגד היציאה ליער. סבר שהיציאה ליער מסכנת את יהודי הגטו. אם יצאו רבים ליער הגטו יחוסל מידית.

ביום 24.6.1943 נשא דברים בפני השוטרים היהודים והנה קטע מדבריו של גנס:

"בעוד חודשים מספר ימלאו שנתיים לקיום הגטו ושנה וחצי לסלקציה האחרונה שנערכה בידי השוטרים היהודים, ערכּוה בני-אדם שהיה להם העוז להישיר מבט, אלה שנעמדו ליד ההגה, כבני אדם בתוך אוניה שוקעת, נקובה וספוגת מים. בני-אדם, שהחיים ציוו עליהם לעמוד ליד ההגה, לעסוק בעבודה השחורה ביותר, אך אין הם מתייראים לעשותה. ועוד זאת: אדם מסוג זה עוזב אחרון את ההגה...

ניצבה לפנינו שאלה של הליכה ליער. עמדתי היא זו: אני לכשעצמי, רבותי, קלה עלי ההליכה ליער מאשר על כולכם. אף-על-פי שהנני קצין לשעבר חבר 'ברית החייל', שוטר ואינני נמנה על תומכי הבולשביזם – יקבלוני ביתר רצון מאשר את כולכם, לפי שיודע אני מכולכם להשתמש בנשק... אבל אני לא אלך. ולא משום שאיני מפחד. מפחד הנני דווקא לא פחות מכם ושמא אף יותר, שכן ראשי וראשו של דסלר צפויים יותר לסכנה...

אינני משחק כאן לפניכם. משום-מה לא אלך? משום שעתה השאלה: 1 או 20,000 !? בינינו לבין עצמנו, מתקיים הגטו בזכותם של 2,500 גברים צעירים, חסונים. היתר מרקדים סביבם, עד כמה שידנו משיגה לעשות. ועתה תארו לכם, שילכו 500 איש, ובכן, מה יארע אז? שעה שחושב אני על כך, מעמיד אני את עצמי במקומו של נויגבויר (ראש הגסטאפו בווילנה). אילו הייתי במקומו, כי אז הייתי משמיד במחי-אחד את הגטו כולו, לפי שצריך אדם להיות אידיוט בכדי לאפשר לגדל על-ידו רזרבה של פרטיזנים. אבל נויגבויר אינו אידיוט. הוא חכם מכולנו. בשעתו טיפחתי והפיצותי את רעיון הגטו. והיום מה? כלום יהא רעיוני כלי-שרת בידי הגורסים את היער? יכולים אנו להגיד בבירור שהיער עובד לטובת הגטו הלויאלי כל זמן שיחזיק מעמד, שאיש לא יוכל לבוא עליו תואנה". בהמשך דבריו הוא מדבר על פרידה ופרידמן "הנה הגעתי לידי כך, שאלה, שבחברתם הלכתי משך שנתיים, אלה שביצעו מעשה-רב כזה, עבודה שחורה וקדושה כפי שעשינו אנחנו, בגדו בי עתה. כך עשו פרידה ופרידמן בגדו !!!".

פרידה ופרידמן לא היו יחידים אלא היוו ראשי קבוצות של שוטרים שיצאו ליער.

גנס חשב שהם מנאמניו. עצם יציאתם הייתה "סטירת לחי" למדיניותו.

גנס חשד בגלזמן, אחד מראשי מפקדי פ.פ.או. שהוא יזם את יציאתם ליער וכדי לבלום תופעה זו החליט לעוצרו. ב-11.1.5749 נעצר גלזמן במטרה להרחיקו ולהעבירו למחנה ראשה. המחתרת לא הסכימה למהלך זה ושחררה את גלזמן. לגנס נודע ששוטרים מהמשטרה היהודית סייעו למחתרת בשחרורו. גנס החליט שלא ייאבק פיזית עם המחתרת. הוא שאף להידברות ולכן הזמין את נציגיו לשיחת הידברות, בה העלה את הצורך לשמירת מעמדו והמשטרה היהודית ולכן עליהם להסכים להעביר את גלזמן למחנה ראשה ובעתיד יוחזר לווילנה. הוא איים עליהם, שאם לא יסכימו לדבריו הוא ודסלר יתפטרו מניהול הגטו ויעביר את האחריות על הגטו ל-פ.פ.או. המחתרת לא רצתה לדרדר את היחסים עם גנס ולכן הסכימה שגלזמן יועבר לראשה.

היה זה מפגן כוח גלוי של פ.פ.או כלפי מינהלת הגטו. הציבור היהודי בגטו הצדיק את מעשה המחתרת בשחרורו של גלזמן.

במעשה זה, התברר שהגטו לא יכול להתקיים ללא מינהלת הגטו ול-.פ.פ.או. אין יכולת ורצון לנהל את הגטו באופן מעשי. בסופו של דבר, גלזמן חזר כעבור שבועיים לווילנה.

בחודש אוגוסט 1943 הצבא האדום התאושש והתקדם לכוון מערב וגם לכוון צפון. מצב חדש זה יצר תקוות בקרב יהודי גטו ווילנה. הנה הצבא האדום מתקרב לווילנה ובמהרה הם ישתחררו מעול הגרמנים.

תיאטרון הגטו מציג הצגות חדשות ומבקרים רבים נוהרים אליו. באחת ההצגות הושר שיר ע"י השחקן יאשה ברגגלוסקי. שיר זה אומץ ע"י יושבי הגטו, ילדים צעירים ומבוגרים. השיר חובר בשפת היידיש ואלה מילות השיר בתרגום לעברית:

מאות של דורות חיו,

בנו חייהם וקיוו,

עד אשר חרב כזאת מחתה את הכול מעל פני ארץ,

ואותנו הובילו כצאן,

לפי חת, שתיים שלוש.

נתנו שנובל כצאן,

ויש לצעד צליל אחר, כשאתה הולך לאן שמצווים, בלי דעת מה.

אולם אחים, קצב אחר יגיע לאוזניכם עוד מעט,

והללו המתחבאים כעת מפחד יצעדו אתנו לא לבד,

כי אם לפי חת שתיים ושלוש.

יעזבו סמטאות הגטו,

זקן ונער

ולצעד יהיה צליל אחר,

כי תצעד ותדע לשם מה...

 https://drive.google.com/file/d/0B0Mji8TXzbbdNXNBcGxSY0kzT1E/view