הרבנים הצבאיים במלחמת העולם השנייה

הרבנים הצבאיים במלחמת העולם השנייה    

US Navy Jewish Chaplain Collar Insignia-Jewish Chaplain 

הרבנים הצבאיים היו חלק ממערכת המלחמה, הם פנו לצד הנפשי של הלוחמים, חיזקו את רוחם וסייעו בהרמת המורל ועסקו במספר נושאים:
 השתתפות בטקסים בטרם יציאה לפעולות קרביות. הרבנים השמיעו דברי תורה וברכו את החיילים.
 ארגון תפילות כולל הצד הלוגיסטי של הסעת החיילים, למרכזים שבהם הוקמו בתי כנסת, אכסונם והזנתם וזאת בהסכמה ובסיוע מפקדות הצבא.
 חלק מהאירועים הבולטים היו:
 תפילת יום כיפור באל - עלמיין בו התקבצו עשרות לוחמים יהודים, מכל רחבי העולם, לתפילה בהנהגתו של הרב הצבאי האוסטרלי גולדמן.
 איסוף חיילים יהודים, כולל פצועים מבתי חולים - והטסתם לבסיס של חיל האוויר האמריקאי בגבול הודו - בורמה לקראת ה"ימים הנוראים".
 הטקס לפני הפלגת היחידות העבריות למצרים ולצפון אפריקה, עת נערכה קריאה פומבית בתורה וספר תורה נמסר ליחידה ולווה אותה לחזית.
 התפילה המרכזית ביום הכיפורים על שפת הים בבנגזי שבלוב, כאשר נודע על ממדי השואה באירופה. 
עריכת אירועים מסורתיים כגון, מסיבות ליל שבת, סדרי פסח ואירועים בחגי ישראל. האירועים התקיימו גם במחנות הצבא וגם בקרב הקהילות היהודיות בלבנון, במצרים ובלוב, תוך שילוב הצעירים היהודים המקומיים, דבר שעודד את התודעה הציונית, למרות החשש בקהילות כי "החיילים הישראליים יתקרבו לבנותיהם וישפיעו עליהם לעלות ארצה". 
בגדודי הבריגדה היהודית וביחידות העבריות נהגו לאכול במטבחים כשרים. הרבנים סייעו במשלוח מזון כשר לחיילים שביקשו זאת.
טיפול בחללים היהודים וארגון טקסי הלוויה וקבורה, בהתאם לדיני ישראל. החיילים היהודים נקברו בבתי קברות צבאיים במקום נפילתם, בהתאם למקובל בצבאות השונים. חיילים שנהרגו בתאונות או נפטרו ממחלות, נקברו בבתי קברות יהודיים בערים הקרובות למקום פטירתם. בבית הקברות הצבאי ברוונה שבאיטליה - החללים היהודים רוכזו באזור מסוים. הפצת עיתונים עבריים והקמת ספריות ניידות. בשיתוף עם נציגי הוועד למען החייל. שיחות עם החיילים - לשם פתרון בעיות אישיות, בייחוד מתחום חיי המשפחה. חלק מהחיילים השאירו בבית הורים, אישה וילדים. לרב הצבאי הייתה אפשרות להמליץ על מתן חופשות מיוחדות להסדר בעיות משפחתיות בביתם. חלוקת ספרי תנ"ך לחיילים ולימוד התנ"ך בחוגים. כמו בבסיס האימונים של הבריגדה בפיוג'י בו אורגנו חוגי התנ"ך. חיילים פצועים היו מבקשים כי יביאו להם לבית החולים, מלבד את חפציהם, גם את תנ"ך, וכאשר ביקר אצלם רב צבאי, הייתה להם בקשה מיוחדת ללימוד עמו מספר הספרים.  סידור חתונות ושמחות אחרות. הרבנים הצבאיים ערכו טקסי חופה וקידושין בין חיילים לחיילות ובין החיילים לבין נערות של יהודי המקום. הרב ד"ר משה יפה ספר על מאות מקרים שבהם התבקש להשיא חיילים יהודים עם נערות יהודיות מאירופה, נישואין אלה הבטיחו לנערה עלייה לארץ ישראל. "בשלושת השבועות האחרונים לשהות הבריגדה באירופה היינו עסוקים רק ברישום נישואין, ביצועם ושליחת הנשים לארץ ישראל". ביקורים בבתי חולים ובבתי כלא - במקומות אלה רק לרב הצבאי היה רשות ופנאי לערוך ביקורים.  טיפול בקשר עם החיילים הלא יהודים - ביחידות מעורבות והרגעת המתיחויות הבין דתיות. 
 עם תום המלחמה, חיילי הבריגדה היהודית, שהכירו שפות אירופאיות ונהנו מתנועה חופשית ברחבי אירופה הכבושה, שוחררו בהסכמת מפקדיהם לפעילות בריכוזים של שארית הפליטה באירופה: באיטליה, בגרמניה בבלגיה ובצרפת. עמם, הרבנים הצבאיים מארץ ישראל נפגשו עם אלפים, הטמיעו בהם את האווירה הארץ ישראלית ועודדו אותם לעלות לארץ ישראל. הם סייעו באיתור קרובים בארצות אירופה. סייעו במילוי טפסים לצלב האדום ולמדינות אירופה, לחיפוש קרובי משפחה.  
 המלצות הרבנים עזרו לקבלת רישיון עלייה לארץ לקרובי המשפחה שנמצאו
.
בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, הרבנים הצבאיים (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של "מחלקת קציני הדת המלכותית" (Royal Army Chaplains' Department ‏(RAChD). הרב משה אברהם יפה שכיהן כרב צבאי בריטי במזרח הרחוק, עבר בתחילת 1945 לתפקיד הרב הצבאי של הבריגדה היהודית. 
בקרב המתנדבים היהודים לצבא הבריטי, מארץ ישראל, שרתו 21 רבנים, ביניהם היו ברנרד משה קספר, יעקב ליפשיץ (גיל), אהרן זאב אשכולי, אפרים אלימלך אורבך, יעקב גולדמן, ישראל ולואיס יצחק רבינוביץ. הם דאגו לחיילים ובחיילות שומרי המסורת, מתוך המתנדבים מארץ ישראל, ומארצות חבר העמים הבריטיים, שהיו פזורים ברחבי החזיתות שבהן לחם הצבא הבריטי. 
בצבא האמריקאי שרתו 311 רבנים צבאיים.
ב -3 בפברואר 1943, נפגעה ספינת המלחמה דורצ'סטר  S.S. DORCHESTER, ליד מימיה הקפואים של גרינלנד, מטורפדו שנשלח מצוללת גרמנית, כשעל סיפונה 900 לוחמים אמריקאים.  100 לוחמים נהרגו בפגיעת הטורפדו השני והשאר החלו להיחלץ בבהלה, אל סירות ההצלה. בין הלוחמים היו 4 קציני דת, אחד מהם היה הרב אלכסנדר גוד Alexander D. Goode.  כשראו קציני הדת כי חסרות 4 חגורות הצלה, הם הסירו את החגורות מעל גופם ומסרו אותם ללוחמים – שיצילו את נפשם, בעוד הוא ועמיתיו, קציני הדת, נשארו על סיפון האנייה וטבעו עם 671 לוחמים נוספים.

           
אלכסנדר גוד Alexander D. Goode


קציני דת יהודים במרינס 1944

הרב גיטלסון (Gittelsohn) (בתמונה - הראשון מימין) היה קצין הדת של דיביזיית הנחתים ה-5, קצין הדת היהודי הראשון במרינס. עמם נחת באיוו- ג'ימה והעניק את שרותי הדת ללוחמים.

מקס פוקס Max Fuchs קצין דת וחיילים יהודים אמריקאים מתפללים בתוך מכשול אנטי טנקים ("שיני דרקון") בקו זיגפריד 1945 (סיפורו האישי - Max Fuchs US Army).

 התפילה הראשונה של בעלות הברית על אדמת גרמניה, באכן Aachen ב-29 באוקטובר 1944, כשברקע רעש התפוצצויות של מטחי הארטילריה, עם קצין הדת האמריקאי, סידני לפקוביץ. בתמונה מקס פוקס Max Fuchs  וחיילים יהודים אמריקאים מתפללים (סיפורו האישי - Max Fuchs US Army)
עם התקדמות כוחות בעלות הברית, ממזרח וממערב, שוחררו מחנות הריכוז (ראה על כך את המאמר באתר "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה"  http://www.jwmww2.org/vf/ib_items/304/camps.pdf) עם הכוחות הבריטיים ששחררו את מחנה הריכוז, ברגן בלזן, הגיע הרב הצבאי היהודי הבריטי לסלי הארדמן. בשבוע הראשון, ביום ששי, בתוך המחנה בו שרועות עדין גוויות, הוא כינס את הניצולים ורומם את רוחם בתפילה משותפת, לראשונה ללא פחד ומורא מאז פרוץ המלחמה. כך בעודם שמחים על השחרור ואבלים על מות יקיריהם, בעודם מייבבים, שרו בגאווה את "התקווה" והרב קורא "עם ישראל חי".  
להלן תיאורו של כתב הרדיו שנכח באירוע:  Hatikvah from Belsen 
It's a shortwave radio transmission made on 23rd April 1945 from Belsen concentration camp. PATRICK GORDON WALKER: "This is London calling North America. The day I reached Belsen oncentration camp, the fifth day of liberation, was a Friday, the day before the Jewish Sabbath. Something like half the surviving prisoners at Belsen were Jews, and the Jewish chaplain to the British second army, the Reverend L. H. Hardman, held an eve-of-the-Sabbath service in the open air in the midst of the camp. It was the first Jewish service that many of the men and women present had taken part in for six years. And probably the first Jewish service held on German soil in absolute security and without fear for a decade. Around us lay the corpses that there had not been time to clear away, even after five days. Forty thousand or more had been cleared, but there were still one or two thousand around, and people were still lying down and dying in broad daylight in front of our eyes. This was the background to this open-air Jewish service.
During the service, the few hundred people gathered together were sobbing openly, with joy of their liberation and with sorrow of the memory of their parents and brothers and sisters that had been taken from them and gassed and burned.
These people knew they were being recorded. They wanted the world to hear their voice. They made a tremendous effort, which quite exhausted them. Listen: Singing of "Hatikvah." L.H. HARDMAN: "The children of Israel still lives!"

הרב הצבאי האמריקאי, הרשל שכטר, מנהל את תפילת ערב חג השבועות במחנה הריכוז בוכנוואלד ב-18  במאי 1945 לאחר שחרורו, עת הפך למחנה עקורים, בטרם התפנותם מהמקום. גם הרב אברהם גולדברג, לימים - חתן פרס ישראל לחקר התלמוד, שרת כקצין דת בצבא האמריקאי. 
 בצבא  האוסטרלי שרתו מספר רבנים צבאיים וביניהם הרב יעקב דנגלו DANGLOW אשר היה הראשון שהוסמך כקצין דת בכיר ב-7 בדצמבר 1942 בדרגה המקבילה לקולונל. בתפקידו עבר בקרב כל היחידות האוסטרליות ביבשת וברחבי האוקיאנוס השקט, בהן שרתו לוחמים יהודים.
כמוהו גם לזרוס מוריס גולדמן LAZARUS MORRIS GOLDMAN  אשר יצא עם הדיביזיה ה-6 מעבר לים באפריל 1940, הגיע לארץ ישראל וסבב בקרב לוחמים יהודים אוסטרליים, בריטים, אמריקאיים, דרום אפריקאיים וצ'כיים, בכל מרחבי המזרח התיכון. הרב ד.א. פרידמן  FREEDMAN שיצא עם יחידתו לפעילות מעבר לים. לואיס רובין זקס שפעל גם בקרב יחידות אמריקאיות באוסטרליה וניו גינאה. 
גם בצבא הקנדי, שרתו קציני דת יהודים - כמו הרב
שמואל כץ, הנראה בתמונה, נושא תפילה ראשונה על אדמת גרמניה במסגרת הארמיה הקנדית הראשונה ליד קלווה גרמניה. 
  
  
עיטור הרב הצבאי הקנדי - צבעיו מסמלים : הסגול והזהב – את צבעי הכהונה, העלים האדומים של עץ האֶדֵר (מייפל) - את הלוחמים והנופלים, הכתר – את הריבונות הקנדית ולוח התורה – את האמונה היהודית. הסיסמא - "נקרא לשרת".
 
להרחבה בנושא:
ספר הבריגדה היהודית, קפטן יעקב ליפשיץ, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1947.
דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, פרק ד: הרבנות הצבאית, איגוד החיילים המשוחררים בישראל ומורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב, 1989
ספר ההתנדבות של יהודי א"י במלחמת העולם השנייה, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ט.
א"א אורבך, רשימות בימי מלחמה : יומנו של רב ארץ-ישראלי בצבא הבריטי, תש"ב-תש"ד, 1942-1944, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2008.
AUSTRALIAN JEWRY'S BOOK OF HONOUR WORLD WAR II, GERALD PYNT, NAJEX