התזמורת האדומה

המרגלים היהודים שנאבקו בנאצים
אסף קמר
YNET

"התזמורת האדומה", רשת ריגול שרבים מחבריה היו יהודים, פעלה בעומק השטחים הכבושים של הנאצים והעבירה מידע לברית המועצות. הם היו נאמנים בעיקר למפקד שלהם - לאופולד טרפר, יהודי שהחליף זהויות והצליח להערים על אויביו שוב ושוב ולהפוך ל"אחראי על כל המודיעין הסובייטי באירופה", כפי שמסבירים המומחים. סיפורו של המאבק שלא הכרתם.
עבור כל יהודי מלחמת העולם השנייה היא קודם כל השואה – ההשמדה האכזרית של עמנו במשרפות ובבורות הירי, בצעדות המוות ובתאי הגזים. אבל למלחמה של היטלר נגד העולם היה צד יהודי נוסף שרבים כלל לא מכירים – המרגלים היהודים.
 "התזמורת האדומה" כינו אותם בגסטאפו. רשת ריגול שפעלה עבור ברית המועצות בשנים 1942-1938, והעבירה מידע על הנאצים. בראשה עמד יהודי נחוש בשם לאופולד טרפר, ורבים מחבריה היו יהודים קומוניסטים שגויסו בפלשתינה.
 "מלחמת העולם השנייה התקבעה בתודעה הישראלית במילה אחת – שואה, ואנחנו פחות יודעים על הצדדים הנוספים של העם היהודי במהלך המלחמה. הם נלחמו! ולא מדובר פה על אחד או שניים אלא על מיליון וחצי לוחמים יהודיים שנלחמו בכל הצבאות ובכל התפקידים ובכל הדרגות", אומר צביקה קן-תור, מנהל מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. לדבריו, קיים פער עצום בין מה שקרה במציאות לבין תודעת הציבור, שבה התקבע בין היתר הביטוי "הלכו כצאן לטבח". "אנחנו לא יכולים להציג את עצמנו כעם שלא התקומם, והתזמורת האדומה היא ההוכחה ליהודים שקמו ועשו מעשה", מוסיף קן-תור.
 ההיסטוריון הצבאי בני מיכלסון מסביר כי רשת הריגול, שמנתה יותר מ-200 סוכנים בשיאה, פעלה בכל השטחים שהיו תחת הכיבוש הנאצי. היא הורכבה מצפנים ושדרים שהעבירו למוסקבה תשדורות רדיו מקודדות על התזוזות של הצבא הגרמני ותיאור מלא של היחידות ואמצעי הלחימה. חלק מהאיסוף המודיעיני התבצע גם מול קצינים נאצים בברים ובבתי הזונות בבריסל, בפריז ובמרסיי, באמצעות מכירת חומרי גלם לגרמנים לצורך בניית עמדות וביצורים. סוכני התזמורת האדומה אף סיפקו מידע מדויק שהוביל ללכידת צנחנים גרמנים, שצנחו ברוסיה למטרות ריגול וחבלה.
 "התזמורת האדומה פעלה בצורה כזאת שאי אפשר היה לחסל אותה, היא פעלה באופן עצמאי. מבחינה מודיעינית הרשת מאוד הצליחה, היא נתנה את היום והשעה של הפלישה הנאצית לברית המועצות. המידע המודיעיני שהתזמורת האדומה הביאה היה התשתית לכל התכנונים האופרטיביים של ברית המועצות במתקפת הנגד הגדולה נגד הגרמנים, שבסופו של דבר הכריעה את האויב הנאצי", אומר מיכלסון.
 את התזמורת האדומה הקים כאמור לאופולד טרפר, אדם יוצא דופן גם בעידן של אנשים יוצאי דופן. יהודי אידיאליסט וכריזמטי, שהצליח לגייס רשת נאמנה ויעילה של מרגלים, החליף זהויות ושמות במשך שנים והערים שוב ושוב על הנאצים.
 
הוא נולד בפולין למשפחה יהודית דתית וענייה, ומגיל צעיר הצטרף לתנועת השומר הצעיר והפך לפעיל בולט בה. דרך השומר הצעיר נחשף גם לקומוניזם. ישראל גל, יזם וחובב היסטוריה, סיפר על טרפר במהלך מפגש עימו באנדרטה לזכרה של התזמורת האדומה בלטרון. "מהר מאוד הוא עבר לקומוניזם, והדליק שביתות ומחאות של פועלים קשי יום בסדנאות היזע בפולין". המאבק הזה הביא אותו לארץ ישראל: הוא נתפס על ידי הצבא הפולני ונאסר, ולאחר ששוחרר עלה לארץ ב-1924 והצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית. "הוא היה אידיאליסט אמיתי, סוציאליסט וקומוניסט שהציונות לא ממש עניינה אותו", מבהיר גל. "הוא חי בישראל חמש שנים, ראה את קידוש העבודה העברית על חשבון הפועלים הערבים והיה פעיל בתנועת האיחוד, תנועה תרבותית לקירוב בין יהודים וערבים שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-20".

קבוצת האיחוד בישראל. טרפר (שני משמאל, עומד) גייס כמה מחבריה לרשת הריגול (מתוך האוסף הפרטי של יהודית כפרי ) 

הבריטים, ששלטו אז בארץ, לא חיבבו במיוחד את המנהיג הקומוניסטי והכריזמטי החדש שהנהיג שביתות פועלים במפעלים של חיפה, ובשנת 1929, לאחר שעצרו את טרפר והוא ארגן שביתת רעב בכלא עכו, החליטו לגרש אותו מישראל.
 טרפר עבר לצרפת, ושם למעשה החל את דרכו כמרגל – לאחר שהצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית נשלח לקורס ריגול של הצבא האדום במוסקבה, לדבריו של גל, והחל לפעול עבור מוסקבה. בהמשך, במקביל לעלייתו של היטלר בגרמניה, לכד את תשומת ליבו של גנרל יאן ברזין, ראש הביון הצבאי בברית המועצות, וזה הטיל עליו להקים רשת מרגלים באירופה. וכך, תוך גיוס בפריז שבה פעל בימים ההם, נולדה ב-1938 התזמורת האדומה.
"פריז אכלסה באותה העת יהודים אנרכיסטים וקומוניסטים רבים, וטרפר בחר להעסיק בתוך הרשת בעיקר יהודים מכיוון שאלו האנשים שהוא יכול לסמוך עליהם, והארגון החשאי קיבל מאפיינים של רשת ריגול יהודית", מספר מיכלסון, "הם היו נאמנים לטרפר באופן אישי ולא למוסקבה". הגלעין הקשה של הרשת הורכב מהיהודים שהכיר בישראל.
הסוכנים החדשים אומנו על ידי קציני ביון רוסים, וטרפר פרש רשת של תאים הממודרים זה מזה. אם תא אחד נפל – השאר שרדו. השם "התזמורת האדומה" הוא למעשה הכינוי שהדביקו לה הגרמנים – "הכלי העיקרי להעברת המידע היו משדרי רדיו, ואת השדרים כינו 'פסנתרנים'", מסביר גל.
טרפר בנה רשת מסחרית של רכישת מעילים משומשים ומכירתם בכל אירופה, ובאמצעותה מימן את הפעילות החשאית של הארגון. הוא אף הקים רשת ריגול עצמאית נוספת שפעלה בשווייץ – "לוסי". "הוא הפך לאחראי על כל המודיעין הסובייטי באירופה", מבהיר מיכלסון.

ליאופולד טרפר. רב המרגלים (מתוך הספר התזמורת האדומה שלי של לאופולד טרפר ) 

אחת הדמויות הססגוניות והיותר ידועות מתוך החבורה הארץ-ישראלית הקשוחה והאידיאליסטית שהקימה את התזמורת האדומה הייתה סופיה (זושה) פוזננסקה, יהודייה קומוניסטית ואידיאליסטית וחברת ילדות של טרפר מתנועת השומר הצעיר, שעלתה לארץ ישראל בתחילת שנות ה-20.

זושה וטרפר. חברי ילדות 

הסופרת והמשוררת יהודית כפרי, שאביה היה חבר ילדות של זושה, הקדישה שנים ארוכות למחקר ובילוש היסטורי אחר סיפור חייה של הלוחמת היהודייה. "זושה נולדה בשנת 1906 בפולין. היא הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ועלתה ארצה יחד עם טרפר. כשטרפר הכין את הרשת והיה צריך אנשים שיוכל לבטוח בהם בעיניים עצומות, הוא פנה ליהודים קומוניסטים שהכיר בארץ ישראל, והתפקיד שהועיד לזושה היה צפנית רדיו". במהלך מלחמת העולם השנייה הוצבה זושה בתא השידור החשאי בבריסל ושידרה בסתר ידיעות מודיעיניות רבות, שנאספו על ידי סוכני התזמורת מכל רחבי אירופה הכבושה.
ב-1939 חתמו ברית המועצות וגרמניה על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב – התחייבות שלא יתקפו זו את זו במשך עשור. בעקבות ההסכם אסר סטאלין על פעולות ריגול בכל השטח הגרמני, אבל התזמורת האדומה דווקא המשיכה לנגן. המפעיל של טרפר, גנרל ברזין, אומנם חוסל בהוראת סטלין, אך הוא ואנשיו המשיכו להעביר ידיעות מודיעיניות. עם זאת, הן כבר לא הגיעו לדרגים הגבוהים של הצבא האדום.
ואז הגיע מבצע ברברוסה. בשנת 1941 גילו סוכני התזמורת האדומה כי גרמניה הנאצית זנחה את התוכניות לפלוש לבריטניה, ומבצעת בסתר העברת כוחות מסיבית מזרחה, במטרה לפלוש בהפתעה לברית המועצות. טרפר, מספר גל, העביר את המידע על מתקפת הפתע אך הבין שלא מתקבלת שום התייחסות ממוסקבה. "טרפר ראה שלא מקבלים את המידע שהוא מעביר. תוך סיכון חיים הוא הגיע לשגרירות הסובייטית של צרפת הכבושה ואילץ את הנספח הצבאי להעביר למוסקבה שדר אישי שתוך 24 שעות תהיה פלישה גרמנית - עם פירוט מדויק".
כשהגרמנים פלשו לברית המועצות, הסובייטים המופתעים קיבלו מהתזמורת האדומה את כל הנתונים על הצבא הגרמני: איפה הוא תוקף ומהם סדרי הכוחות. המידע המדויק של רשת הריגול היהודית הוביל לכתיבת התוכניות למתקפת הנגד הסובייטית - שלבסוף הביאה את הצבא האדום לכיבוש ברלין.
 בעקבות ההצלחה הגדולה שלה הגיע גם הסוף של רשת הריגול היהודית. לאחר שהגרמנים נפגעו מהמידע המודיעיני הרב שזלג לצד שכנגד, כולל תא ריגול חצוף במיוחד בעיר הבירה ברלין, הוחלט להקים יחידה מיוחדת בתוך הגסטאפו הגרמני שנקראה "קומנדו התזמורת האדומה", וכל מטרתה הייתה לחסל את רשת הריגול הסובייטית. לאחר מאמצים רבים הם התחילו לתפוס ולחסל את כל תאי הריגול, עד שבסופו של דבר רק "לוסי" שבשווייץ שרדה ונשארה לבדה.
גם זושה שבבריסל נעצרה. בדצמבר 1941 הגסטאפו הגיע אליה. "הגרמנים שלחו יחידה מיוחדת לאתר את מקור השידורים בבריסל וזושה, שהייתה משדרת במשך חמש שעות בכל לילה, נתפסה", מספרת כפרי בקול רועד. "על המקום עצרו את שדר הרדיו דוד קאמי ואת זושה שלא הספיקו לברוח, לקחו אותם לכלא ברנדונק הזוועתי של הגסטאפו וחקרו אותם בעינויים קשים. אסור לנו לשפוט את מי שלא עמד בחקירות הגסטאפו, ואת מי שלא דיבר אנחנו יכולים רק להעריץ - והם לא דיברו עד הסוף".
לאחר עינויים קשים הוצא קאמי להורג. זושה התאבדה. "היא יכלה להציל גם את עצמה ולברוח, אבל היא החליטה להילחם כדי לתרום את חלקה, כדי שהנאציזם עם תורת הגזע העליון שלו לא ישתלט על העולם ויגרום לנסיגה של מאות שנים לתרבות האנושית. היא הייתה בת 36 במותה".

זושה
כפרי, שכתבה רומן ביוגרפי על דמותה של זושה, נחושה לשמר את סיפורה הטרגי. הבית שלה במזכרת בתיה הפך לסוג של מוזיאון לזכרה, ועשרות תמונות בשחור-לבן עם פניה היפות של זושה מקשטות את הקירות. "אל תיתנו לה למות גם בזיכרון שלנו", היא מבקשת בהתרגשות, "מי שהייתה והגובה שהאדם יכול להגיע אליו, ולו לעיתים נדירות. בעיניי היא הייתה דמות מופת".
טרפר נתפס ב-1942, אבל הצליח לבסוף להערים על הנאצים. "הגסטאפו עצר אותו כשהוא יושב אצל רופא השיניים, והוא נזרק לכלא בפריז", מתאר גל. "הביון הגרמני לא רצה לחסל את טרפר, מכיוון שביקשו להפוך אותו לסוכן כפול שיזין את הקרמלין בידיעות כוזבות. במשך כמה חודשים הוא אכן עבד כסוכן כפול, ובאחד הטיולים בפריז עם קצין הגסטאפו שליווה אותו לכל מקום הוא הצליח להתחמק והציל את חייו".
טרפר ירד למחתרת ושרד את המלחמה, אבל לבסוף מצא עצמו דווקא בכלא של מפעיליו. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ובשיא עונת הטיהורים האכזרית של סטאלין הובאו טרפר וסוכנים נוספים למוסקבה, בתירוץ של כתיבת דו"ח מסכם, ולאחר שנים ארוכות של מאבק בנאצים ובריחה מהם, הוא נעצר והושלך לכלא. "טרפר ישב בכלא לובליאנה במשך עשר שנים וסבל קשות", מספר גל. "לאחר ששוחרר הוא קיבל אישור לחזור לפולין. בשנות ה-70 הוא עלה לישראל, התגורר בירושלים עד מותו ונקבר בהר המנוחות".

טרפר ורעייתו לובה בישראל (מתוך האוסף הפרטי של יהודית כפרי) 

בחוגי האקדמיה והמחקר בישראל רווחת כיום הדעה כי ההתעלמות הגסה מסיפורי הגבורה וההקרבה של אנשי התזמורת האדומה קשורה בהיותם קומוניסטים אדוקים - ולא ציונים. "התזמורת האדומה היא פיסת היסטוריה מרתקת בהיסטוריה של עם ישראל ובכלל, וצריך להחזיר אותה למודעות", אומר גל. "בדור שלי הסיפור של התזמורת האדומה היה מאוד ידוע, הם נחשבו לאחת מיחידות הביון הכי טובות בעולם נגד הנאצים", מוסיפה כפרי. "החברים בתזמורת האדומה היו קומוניסטים אדוקים, ובמקום להילחם במלחמת המעמדות, הם העדיפו להילחם נגד האויב שהיה הכי חשוב להילחם בו במאה ה-20 - היטלר והנאציזם".

האנדרטה לזכר לוחמי התזמורת האדומה בלטרון (צילום: אסף קמר)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5663808,00.html?utm_source=ynet.app.android&utm_term=5663808&utm_medium=social&fbclid=IwAR2tqM5zMFyvinMgrQaUv-Ocug9btGcsYbchIFvEl5NgpBf8wxJr1SawTmA