קפטן אייב באום - הקצין היהודי שפקד על פשיטת המלבורג

 קפטן אייב באום - הקצין היהודי שפקד על פשיטת המלבורג 

במרס 1945 לוט. גנרל ג'ורג' ס' פטון הבן (Lieutenant-General George S. Patton jr). היה מפקד הארמיה השלישית של צבא ארה"ב, הגנרל הפופולרי ביותר בצבא ארצות הברית.
לקראת סוף המלחמה באירופה, הדיביזיה המשוריינת ה-4 קיבלה פקודה מהגייס ה-12 להקים כוח משימה לשחרור מחנה שבויים בהמלבורג שנמצא כ- 80 ק"מ מאחורי קווי האויב. 
מה שכונה "מבצע המלבורג " (“Operation Hammelburg” ) היה מבצע סודי ושנוי במחלוקת, שתוכנן תוך כדי קרב בהנחייתו האישית של פטון ובוצע בין 26 - 28 במארס 1945. מפקד הכוח היה הקצין היהודי - קפטן אברהם (אייב) באום (Captain Abraham J. Baum). 
המשימה - לחדור את הקווים הגרמניים ולשחרר את השבויים האמריקאים במחנה OFLAG XIII-B, ליד Hammelburg. רשמית הייתה זו משימת הצלה, אך הסיבות האמתיות שעמדו מאחוריה היו לשחרר את חתנו של פטון, לוט. קול. ג'ון ק. ווטרס (LTC John K. Waters), בעלה של בתו ביאטריס, שנפל בשבי בשנת 1943 במערכה על מעבר קסרין בתוניסיה.
מחנה השבויים אופלג XIII-B מוקם על גבעה מחוץ לעיר. זה היה מחנה שבויים במלחמת העולם הראשונה, שלימים הפך למחנה אימונים לצבא הגרמני, ובמלחמת העולם השנייה שב להיות מחנה שבויים המיועד לקצינים. הדיירים הראשונים היו קצינים סרבים, ובינואר 1945, לאחר "הקרב על הבליטה" בארדנים, הורחב לשני מתחמים. האחד ל-3,000 קצינים סרבים והשני ל- 1,500 קצינים אמריקנים. לידו היה עוד מחנה שבויים - סטאלאג XIII-C עבור מש"קים וחוגרים, שהיה מורכב משלושה חלקים - אחד לחיילים בריטים, אחד לחיילים אמריקאים ואחד לחיילים סובייטים. השבויים שוכנו בצריפי עץ. מספרם הוערך בכ- 10,000 איש, כשמספר גדול מהם עבדו במסגרת "קומנדו עבודה" בכפרים הסמוכים.
כשהצבא הסובייטי התקדם מערבה לעבר גרמניה, בחורף 1944, פינו הגרמנים את מחנה השבויים OFLAG 64 משובין (Shubin) פולין, אל מחנה השבויים אופלג XIII-B. החל מ-21 בינואר 1945 בחורף קר, הוצעדו 1,290 שבויים אמריקאים במסע של 340 מייל, שערך שבעה שבועות. בין השבויים היה ג 'ון ק' ווטרס. ב- 9 במארס 1945. הגיעו השבויים ליעדם. הצפיפות במחנה גדלה והתנאים הורעו. 
ב -26.3.1945 הוקם כוח המשימה, בפיקודו של קפטן אברהם באום. הכוח הורכב מפלוגת טנקי שרמן (M4 Shermans), מחלקה אחת של טנקים קלים (M5A1 Stuarts) מגדוד הטנקים ה -37, פלוגת חי"ר על זחל"מים (M3 Halftracks), מחלקת טנקי שרמן 105 מ"מ (M4A3 105 mm), מחלקת סיור ע"ג ג'יפים ואמצעי פיקוד וסיוע מגדוד החי"ר המשוריין ה -10. הכוח מנה 314 חיילים ו-57 כלי רכב. הגנרל פטון שלח את עוזרו, מיג'ור אלכסנדר סטילר, להצטרף למשימה, כדי לוודא שניתן לזהות את לוט. קול. ווטרס ולהחזירו בחזרה. אף לא אחד בכוח המשימה ידע על כך.
כוח המשימה התרכז בראש הגשר האמריקאי מדרום לאשפנבורג Aschaffenburg. שעת היציאה לפעולה נקבעה לאותו יום, לשעה - 21:00. שתי הפלוגות הטנקים והחי"ר ניסו להבקיע את קו החזית הגרמני, לאחר הפגזה ארטילרית כבדה על הכפר שווינהיים. Schweinheim. אך הם הופתעו כשנתקלו בהתנגדות כבדה ואיבדו שני טנקים. 
עברו שעות, עד שהכוח הצליח, בשעות הבוקר המוקדמות, לפרוץ את הקווים הגרמניים. הוא התקדם לאורך הכביש הארצי 26 דרך יער ספסרט Spessart Forest, עברו בעיר לור Lohr והרסו רכבות גרמניות. באום לא ידע, שהאזור בו נעו, היה שטח הכינוס של אוגדה גרמנית. 
סביב השעה 08:00, הכוח הגיע לגמונדן Gemünden. הכוחות הגרמניים הופתעו מהגעת האמריקנים. העיירה הופצצה יום קודם לכן ולא היה לה קשר טלפוני, ולכן לא נתקבלו אזהרות, ולמרות זאת, פלוגת הנדסה קרבית גרמנית גלתה התנגדות עזה, פוצצה גשר, השמידה שלושה טנקים ולכדה מחלקת חי"ר.
כוח המשימה נחלץ וחיפש דרך חלופית לעקוף את העיר. קפטן באום קרא לסיוע אווירי, תוך שהוא נע צפונה לאורך נהר סין Sinn River ומצא גשר נוסף בבורגנסין Burgsinn. הכוח תפס כמה גרמנים שינחו אותם לעבר המלבורג, והצליחו לשחרר כ-200 שבויים רוסים. 
בשעה 14:00 הם הגיעו שוב לכביש הארצי 26 Reichsstrasse, המוביל אל המלבורג. כוח המשימה היה בפיגור של יותר משש שעות לעומת לוח הזמנים המתוכנן. 
בין בורגסין Burgsinn לגראפנדורף Gräfendorf התגלה הכוח המטוס על ידי מטוס גרמני. הטייס דיווח מה שאפשר לגרמנים לארגן התקפת נגד. 
לפני שהגיע להמלבורג, נתקל כוח המשימה במארב גרמני שכלל משמידי טנקים הטצר HETZER. בקרב שנערך בעמק הסאלה Saale Valley, איבד הכוח ארבעה זחל"מים ושלושה ג'יפים. 
בחסות אש טנקי השרמן, המשיך הכוח במשימתו להגיע למחנה על הגבעה. ב- 16:00 הגיע ליעדו ונעצר לפני המחנה, נוכח התנגדות השומרים הגרמנים. בטעות ירה הכוח האמריקאי אל המתחם הסרבי מאחר והקצינים הסרבים, על מדיהם האפורים, נדמו כגרמנים. לוט. קול. ג'ון ק. ווטרס ו -3 גברים, ביניהם קצין גרמני, התנדבו לצאת מהמחנה, כדי להודיע לאמריקנים על הטעות. כשהתקרבו אל הטור האמריקאי, ירה חייל גרמני בווטרס, משום שחשב כי הם הולכים להיכנע. ווטרס נלקח בחזרה לבית החולים במחנה וטופל בפצעיו על ידי רופא סרבי.
כוח המשימה הגיע ליעדו, לא לפני שאיבד 30% של מכוחו וכלי רכבו. השבויים המשוחררים קידמו בתרועות את המשחררים. קפטן באום הבין במהרה כי במחנה שהו כמתוכנן למעלה מ -300 איש. הוא שוחח על המצב עם השבוי הבכיר - קולונל גוד Colonel Goodeואמר לו שלא יוכל להחזיר את כל השבויים. לנותרים נותרה הברירה, לבחור בין מילוט עצמאי, או להישאר עד שיגיע השחרור הסופי.
לאחר מנוחה, יצא כוח המשימה מהמחנה בשעה 20:00. פרק זמן זה אפשר לגרמנים, שהכירו היטב את השטח, לכתר את כוח המשימה. 
ליד הסדורף Hessdorf הם הגיעו אל הרייכסטראסה ופנו צפונה, בתקווה לחבור לדיביזיה המשוריינת הרביעית. בכפר הבא - הויריץ' Hoellrich, כוח המשימה נתקל במארב גרמני. הטנק הראשון נפגע ולאחר מכן עוד שלושה טנקי שרמן אמריקאיים הושמדו.
הכוח שנותר התארגן מחדש בקרחת יער ליד גבעה 427 בשעות הבוקר המוקדמות, לא מודע שמעל לגבעה שלו הייתה עמדת תצפית גרמנית, שדיווחה על כל מהלכיו. חלק מהזחל"מים ננטשו, כדי שיהיה מספיק דלק עבור שאר כלי הרכב, על מנת להחזיר את הכוח לקווים האמריקנים. קפטן באום בהתייעצות עם קולונל גוד, העריכו כי הדרך חזרה תהיה קשה, ורבים מהשבויים עלולים להיהרג.. קולונל גוד טען כי אנשיו לא יוכלו להגיע לקווים האמריקניים בכוחות עצמם. הוא יעץ כי רוב הפצועים המהלכים, צריכים לחזור למחנה על מנת לא להאט את כוח המשימה. קולונל גוד עצמו חזר למחנה.
ב- 28 במרס 1945, בסביבות השעה 09:00, נתן קפטן באום את הפקודה לנוע. עם תחילת התנועה, הכוח הותקף באש משחיתי טנקים ומרגמות גרמניות - מכל הכיוונים. הוא הבין כי נפל למארב ואין לו דרך לברוח, ואז הורה – כל איש לנפשו every man for himself. הקרב נמשך כ -20 דקות ואלו שלא נמלטו ליער, נתפסו שבויים. 
קפטן באום נמלט אך עד מהרה נתפס בידי הגרמנים. הוא נורה ברגלו לאחר שניסה להמשיך בלחימה. הוא הצטרף ל - LTC Waters בבית החולים של המחנה, שם הם שהו עד שחרורם על ידי הדיביזיה המשוריינת ה -14 של ארה"ב ב -5 באפריל 1945 - רק 10 ימים לאחר מבצע השחרור הכושל של כוח המשימה. 
למרבה האירוניה, המשימה הכושלת והפציעה, גרמו לכך שג'ון ק. ווטרס שוחרר מוקדם יותר. שאם לא כן, הוא היה מועבר למחנה אחר בגרמניה, עם שאר השבויים. 
לאחר שובו לדיביזיה המשוריינת 4, קיבל קפטן באום ב -10 באפריל 1945את עיטור צלב השירות המכובד Distinguished Service Cross.

לסיכום:
המשימה הייתה כישלון מוחלט. מבין 314 הלוחמים, 26 נהרגו במהלך הפשיטה. רק מעטים הצליחו לחזור לקווים האמריקאים, השאר נפלו בשבי הגרמנים. 57 רכבי הכוח נהרסו או נתפסו בידי הגרמנים. גנרל פטון הצהיר מאוחר יותר, כי מטרותיו היו לשחרור שבויים אמריקאים ולהטעות את הגרמנים על כיוון ההתקפה של הארמיה השלישית וכי לא ידע בוודאות, כי חתנו נמצא במחנה השבויים המלבורג. 
מאוחר יותר, בזיכרונות המלחמה שלו, אמר הגנרל פטון: "אני יכול לומר את זה, שבמהלך המערכה באירופה אני לא יודע על שום טעות שעשיתי, חוץ משליחת כוח המשימה לשחרור המלבורג".
בשנת 1948 במהלך מלחמת העצמאות, נפגש אייב באום, עם משה דיין, לימים, מפקד גדוד 89 במבצע "דני". עיצותיו של אייב באום תרמו למשה דיין בתפישת הפעולה שנקט בהתקפת גדודו על לוד.

Image may contain: 1 person, standing and shoes