נאום נשיא המדינה בטקס הממלכתי לציון 70 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית
אנו מציינים היום 70 שנים, לניצחון העולם החופשי על החיה הנאצית, בסימן גבורתו של הלוחם היהודי שנטל חלק במערכה. איננו עומדים כאן, כנצבים פסיביים. אנו עומדים כאן, כנציגיו של עם, שהטיל למערכה, את טובי בניו ובנותיו. למן ימיה הראשונים של מלחמת העולם השנייה, בסתיו 1939, ועד ימיה האחרונים באביב 1945, לחמו במסגרת, בנות הברית, לוחמים יהודיים אזרחי כל המדינות. החל בקרבות הבלימה הנואשים, של הצבא הפולני בימי ראשית המערכה, וכלה בהכנעת ברלין בידי הצבא הסובייטי ובנות הברית באחריתה. לאורך המערכה כבדת השנים והדמים, ובעוד אחיהם, מובלים לשמד, עמדו הלוחמים היהודים בקו החזית הראשון. במלחמת העצמאות אחוז מהישוב היהודי, נפל במערכה על שחרור הארץ. בצדק רב אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, רואים זאת כעדות למידת ההקרבה ולגודל הקרבן. במלחמת העולם השנייה נטלו חלק כמיליון וחצי חיילים יהודים, שמונה אחוזים מכלל העם היהודי. כחצי מיליון מאותם לוחמים, כשנים וחצי אחוזים שלמים מכלל העם היהודי של אותה עת, נפלו בקרבות המערכה. האם אנו יודעים זאת? האם יודעים זאת בנינו ונכדינו? האם אנו מבינים שהעם היהודי, לחם לחימה של ממש בשדות הקטל של אירופה? מכבדי, הלוחמים היהודים נפלו כמפקדי ספינות וצוללות, כטייסי קרב והפצצה, כמפקדי אגדי שריון ורגלים, הנדסה וארטילריה, וכרובאים פשוטים מן השורה. בכל זרוע לוחמת ובשורות כל צבא שלחם בנאצים, ניתן למצוא גיבורי מלחמה יהודים מהוללים ומעוטרים. לא היה זרם פוליטי ולא הייתה קהילה יהודית שנפקדה מן המערכה. הקרבה לא פסחה, לא על דוד רזיאל איש אצ"ל, (שהשבוע התקיימה אזכרתו השנתית) ולא על חנה סנש, בת לנוער העובד והלומד. ההקרבה לא פסחה על בני הקהילות החרדיות החסידיות של חבל הסודטים, שלחמו בשורות הצבא הצ'כוסלובקי, ולא על הצברים בני הארץ, שכהוראת הנהגת הישוב, התגייסו בהמוניהם לצבא הבריטי. המאמץ היה מנת חלקם, של לוחמי הצבא האדום כמו וולף וילנסקי, ושל לוחמים אמריקאים, כמו קולונל מיקי מרכוס, שאף בנה את תורת הלחימה של צה"ל. מכבדי, הידע הצבאי והניסיון הקרבי שנרכשו בחופי נורמנדי ובמדבריות אל עלמיין, יושמו בתוך שנים מעטות במערכות הכבדות לשחרור ירושלים וכיבוש הנגב והגליל. אליק לא נולד מן הים. קדמו לו לוחמים יהודים, מהעת העתיקה, ועד ימי מלחמת העולם השנייה, שהנחילו לו ולצה"ל, מסורת של גבורה.
אנו מביטים בהערצה ובחיבה בכם, ותיקי מלחמת העולם השנייה. אנו מביטים אחורה מכם ורואים את פניהם של המכבים. אנו מביטים קדימה מכם ורואים את פניהם של לוחמי צה"ל ומפקדיו. אנו מבינים שכולכם חוליות בשרשרת מפוארת של גבורה יהודית שראשיתה בעלילות התנ"ך ואחריתה בימים בשעות אלו, בהגנה על העם ועל הארץ. חיילי צה"ל, העומדים היכון על גבולותינו, בעודם מגישים סיוע לעם הנפאלי, הנאבק באסונו, הם הנכדים שלכם. אתם לימדתם אותם, את סוד הגבורה והאנושיות, טוהר הנשק והעוז.
גבורתכם העילאית, ותיקי המלחמה היקרים, ראויה להנצחה הולמת.
מכאן, מאירוע הצדעה זה המוקדש לכם, אני פונה אל הממשלה בבקשה להשלים במהירות את בניית המוזיאון ופתיחתו, ובכך להעניק לכמה שיותר מכם את ההוקרה שהנכם כה ראויים לה. היו ברוכים.