מספר החיילים: 5,500
מספר הנופלים: 50 לרשימת הלוחמים
מספר בעלי העיטורים: 43
צ'כוסלובקיה נוצרה ב-28 באוקטובר 1918 לאחר פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה. היא כללה את צ'כיה (בוהמיה ומורביה), סלובקיה, ורוס התת-קרפטית.
לאחר הסכם מינכן שנחתם ב-29 בספטמבר 1938, בו נכפה על ממשלת צ'כוסלובקיה למסור את חבל הסודטים, נכנס הצבא הגרמני אל החבל, וצ'כוסלובקיה החלה להתפורר:
ב-14 במרץ 1939 הכריזה סלובקיה על עצמאותה. ובעקבות כך, פולין והונגריה, אף הן סיפחו שטחים. והצבא הגרמני פלש ללא התנגדות לתוך החבלים בוהמיה ומורביה, והקים בהם שלטון חסות גרמני.
באותה עת, הקהילה היהודית כללה כ-395,000 יהודים, מתוכם כ-140 אלף בסלובקיה. במהלך השואה כ-250,000 מהם - נרצחו.
הצבא הצ'כוסלובקי, שמנה כמיליון חייל והיה מצויד היטב, בוטל. עם זאת, בני צ'כוסלובקיה, עברו לשרת בצבא הפולני, בצבא הצרפתי, בחיל האוויר המלכותי והצבא הבריטי ובצבא האדום.
תחת צבא צרפת הוקמה ב-1940 דיביזיה צ'כית ובה שירתו מספר אלפי יהודים. זו נטלה חלק בקרבות נגד פלישת הצבא הגרמני וחיפתה על נסיגת כוחות הצבא הצרפתי.
בין 12 החיילים הצ'כיים שקיבלו את "צלב המלחמה" הצרפתי, בגין מערכה זו, היו 5 יהודים ובין 50 מקבלי "צלב המלחמה" הצ'כי היו 18 יהודים. כ-3000 איש מחיילי הדיביזיה הצ'כית שלחמה בצרפת, רובם יהודים, עברו לבריטניה לאחר כניעת צרפת, ועל בסיסם הקימה הממשלה הצ'כית בגולה כוח בסדר גודל של בריגדה וטייסות קרב.
לדוגמא: סקוודרון לידר אוטו סמיק
תחת צבא בריטניה בשלהי קיץ 1940 החלה להתארגן יחידה צ'כוסלובקית, בהסכמה בריטית, על בסיס של 250 פליטים צ'כוסלובקים בארץ ישראל ובלבנון. הקונסול הכללי של צ'כוסלובקיה בארץ ישראל, ומאוחר יותר משלחת צבאית מטעם הממשלה הגולה, אשר ישבה בלונדון, ניהלו מסע גיוס של נתינים צ'כוסלובקים לצבא, רובם יהודים אשר נמלטו מידי הנאצים לארץ ישראל.
לאחר אימוני הסתגלות ללוחמה בתנאי מדבר, ליד גדרה ויריחו, הם גובשו כגדוד חי"ר, בפיקוד סא"ל קארל קלפלק, שהוכפף אירגונית, לדיביזיית החי"ר הצ'כית הראשונה.
בדצמבר 1940 הועברו למצרים, להתארגות ואימון באזור אלכסנדריה. בסוף מאי 1941, נכנסו לפעילות מבצעית באזור מרסא מטרוך, תחת פיקוד חטיבת החי"ר הבריטית 23. בקיץ 1941 השתתפו בפלישת כוחות בעלות הברית לסוריה-לבנון, ובסיום הקרבות נערכו על גבול סוריה-תורכיה. בחורף 1941 הועברו לאזור טוברוק בלוב, והשתתפו בלחימה, תחת פיקוד חטיבת החי"ר, הקרפטית הפולנית. באפריל 1942 חזרו לארץ ישראל, עשו הסבה ליחידת נ"מ קל והגנו על בירות וחיפה. בתחילת 1943, הועברו לטוברוק.
בשיאן מנו היחידות הצ'כוסלובקיות במזה"ת כ- 2500 חיילים. לפי הסטטיסטיקות הצ'כיות כ-50% מהחיילים, היו יהודים.
ביוני 1943, לאחר מסע שייט סובב אפריקה, הגיעו ב- 11.8.1943 לליברפול בבריטניה, שם שולבו ביחידות הבריגדה המשוריינת העצמאית ה-5 הצ'כוסלובקית, שמנתה כ-5000 לוחמים.
הם השתתפו בפלישה לאירופה, בקרבות לשחרור מערב אירופה, במסגרת הארמיה בפיקודו של הגנרל פטון, והשתתפו במצעד הניצחון בפראג ב- 17.5.1945.
לדוגמא: לוטננט חיים אפטה , ינדריך הורה , ראובן שורץ יששכר דב קישוני.
בחיל האויר המלכותי היו 4 טייסות פולניות, 3 של מטוסי קרב ואחת של מטוסי הפצצה. לדוגמא :
פלייט לוטנט פטר ארטון http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=10542
קפטן ווילם גות' http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=11386
בוק זולטן http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=10113
אמיל פכטנר http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=11380
לוטננט מרדכי שפיגל http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=5393
תחת צבא ברית המועצות הוקמו יחידות צ'כיות. הגרעין להן היו שרידי הלגיון הצ'כי בפיקודו של סבובודה, שהוקם לפני הפלישה הגרמנית לפולין והגיעו אח"כ לבריה"מ ובו שירתו כ-260 יהודים, 25 מהם עוטרו באותות הצטיינות סובייטים.
הוקמה דיביזיה אווירית צ'כוסלובקית שפעלה אף היא במסגרת חיל האוויר הסובייטי.
בקיץ 1943 הוקמה חטיבת צנחנים אחת, על בסיס אוקראינים שחיו בצ'כוסלובקיה וחטיבת צנחנים שניה על בסיס שבויים סלובקים ששוחררו וגם בה שירתו יהודים. חטיבה זו סייעה להתקוממות בסלובקיה באוגוסט 1944.
הוקם גייס צ'כוסלובקי, בפיקודו של הגנרל סבובודה, שנלחם במסגרת "הצבא האדום" בו שירתו יהודים רבים (כ-10% מכח האדם בו היו יהודים), שהצליחו לברוח מצ'כוסלובקיה לבריה"מ ולהצטרף אליו. רבים מהם נהרגו במהלך הקרבות.
קפיטן אנטונין סוחור http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=9047
מאיור שמשון שכטה http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=7832
ליטננט אהרון אנטונין רודני http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=18632
סגן משנה עמנואל מנחם מרמלשטיין http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=18954
יהודה קסטנבאום http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=8187