אישים יהודיים מרכזיים בפיתוח אמצעי לחימה של השריון הסובייטי ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה
אל"מ (מיל) בני מיכלסון
קולונל-גנרל בוריס ליבוביץ' ואניקוב (VANNIKOV) – שר החימוש של ברה"מ
נולד בשנת 1897 בעיירה ביבי-איבליט ליד באקו שבאזרביג'אן למשפחה יהודית. לאחר סיום ביה"ס העממי עבד בשדות הגז באזור כמו אביו. בשנת 1920 עבר למוסקבה וב- 1926 הוסמך מהאוניברסיטה הטכנית הגבוהה של מוסקבה ועבד כמהנדס וכמנהל במפעלים בפרם ובטולה. בשנת 1937 התמנה לסגן שר התעשיות הביטחוניות של ברה"מ ובשנת 1939 עמד בראש התעשיות הביטחוניות.
בתחילת שנת 1941 נאסר והוחזק לחקירות בכלא לוביאנקה. עם פלישת הגרמנים, ציווה סטלין על שחרורו וזמן קצר אחר-כך התמנה לתפקיד אותו מילא עד לסוף המלחמה כשר החימוש של ברה"מ. בתפקיד זה היה אחראי על ייצור כל תחמושת הטנקים, התותחים והמרגמות עבור הכוחות המזוינים. בהיותו מנהל ומארגן מעולה אפשר את כמויות (ואיכויות) התחמושת האדירות שצרך במהלך המלחמה הצבא הגדול בעולם מבלי שיסבול ממחסור ולו לפרק זמן קצר.
על פעילותו זו זכה בעיטור הגבוה ביותר של גיבור העמל הסוציאליסטי.
לאחר המלחמה הועמד ואניקוב בראש הפרויקט החשוב ביותר בברה"מ – פרויקט ייצור פצצת האטום. בתקופה זו הוענק לו שנית עיטור "כוכב הזהב" מדרגה ראשונה. מאוחר יותר לקח חלק פעיל בפיתוח פצצת המימן הסובייטית. והוענק לו שלישית "עיטור הזהב".
3 פעמים הוענק לו עיטור גיבור העמל הסוציאליסטי (1942, 1949, 1954) ופעמים זכה בפרס ברה"מ (1951, 1953).
סה"כ הוענקו לו: 6 עיטורי לנין, עיטור סובורוב דרגה ראשונה, עיטור קוטוזוב דרגה ראשונה ועוד מדליות רבות.
מיור-גנרל איסק מויסייביץ זלצמן (ZALTSMAN) – שר תעשיית הטנקים של ברה"מ
נולד ב- 9 בדצמבר 1905 בעיר טומשפול שבאוקראינה. סיים בית ספר תיכון וב- 1933 השלים את לימודיו במכון הפוליטכני של אודסה. החל משנה זו היה מהנדס במפעל מכונות בלנינגרד. התמנה למנהל מחלקה ולאחר מכן למהנדס ראשי וב- 1938 למנהל המפעל.
בפלישה הגרמנית לרוסיה היה סגן השר ובהמשך שר תעשיית הטנקים של ברה"מ.
בשנים 1943-1949 היה מנהל מפעל הטנקים קירוב, אשר פונה לצ'ליאבינסק.
עיטורים: 3 עיטורי לנין, עיטור סובורוב דרגה ראשונה, עיטור קוטוזוב דרגה שנייה, 2 עיטורי הדגל האדום של העמל הסוציאליסטי, עיטור הכוכב האדום ומדליות רבות.
קולונל-גנרל יוסף יעקובלביץ' קוטין (KOTIN) – ממציא טנק ה- KV.
נולד בשנת 1908 בעיר פבלוגרד למשפחה יהודית. בשנת 1927 החל את לימודיו בביה"ס הפוליטכני של חרקוב. בשנת 1930, לאחר סיום לימודיו בהצטיינות נשלח לאקדמיה הצבאית-הנדסית ע"ש דז'רדז'ינסקי. לאחר הסמכתו מהאקדמיה, עמד בראש המחקר של מנהלת הכוחות הממונעים והממוכנים של צבא האיכרים והפועלים האדום. בשנת 1937 הפך למהנדס הראשי של מפעל הטנקים קירוב בלנינגרד. בשנים 1941-1945 היה סגן שר והמהנדס הראשי של תעשיית השריון בברה"מ. עמד בראש צוותי הפיתוח של הטנקים הכבדים KV ו- IS וכן משחיתי הטנקים והתותחים המתנייעים שנבנו על בסיס המרכבים הנ"ל.
ערב הפלישה הגרמנית לרוסיה היה המתכנן הראשי (הממציא) של הטנק הכבד הטוב ביותר בעולם – " קלים וורושילוב" KV, אשר לגרמנים לא היה שום טנק שווה ערך להעמיד מולו.
זכה 4 פעמים בפרס ברה"מ (1941, 1943, 1946, 1948), 3 פעמים במסדר לנין ועוד 9 מסדרים נוספים ומדליות רבות. נפטר בשנת 1979.
מיכאל קושקין (KOSHKIN) – ממציא הטנק T-34
נולד בשנת 1898 בעיירה ברינצ'יאגי שע"י יארוסלב. למשפחה קשת יום כאשר האב נפטר בצעירותו. החל כשוליה במפעל לייצור סוכריות. בשנת 1918 התנדב לצבא האדום בו שרת בגבורה 3 שנים. לאחר מלחמת האזרחים, נשלח ללמוד באוניברסיטה ע"ש סברדלוב במוסקבה. מונה למנהל מפעל סוכריות. אולם החליט להמשיך לימודיו במכללה הפוליטכנית בלנינגרד. ב- 1934 סיים לימודיו בהצטיינות תוך התמחות בתכנון טנקים. בשל הצטיינותו בתכנון ופיתוח טנקים הוענק לקושקין בשנת 1936 עיטור מסדר הכוכב האדום. ב- 1937 מונה להיות ראש צוות פיתוח טנק, בחרקוב, אשר יחליף את טנק ה- BT. הוא פיתח מספר דגמים עד אשר הגיע לדגם הטוב מכולם – ה- T-34. על מנת להדגים את היכולות המדהימות של הטנק, ביצע אתו קושקין, במרץ 1940, ניסוי דרך בו נהג מחרקוב למוסקבה וחזרה (מעל 2,000 ק"מ) ללא בעיות. במהלך הניסוי הוא התקרר, קיבל דלקת ריאות וב- 26 לספטמבר נפטר. בשנת 1942 הוענקו לו (לאחר המוות) פרס סטלין ובשנית מסדר הכוכב האדום.
סמיון אלכסנדרוביץ גינזבורג - היה אחראי על עיצוב ופיתוח כלי רכב משוריינים מסוג T-33 T-43, T-29, T-46-5, T-100 וייצור של T-26, T-28, T-35 ו-T-50.
במהלך המלחמה שימש סגן קומיסר תעשיית הטנקים.
מארק אורולבסקי - מנהל מפעל יצור התותחים (85 מ"מ) לטנקים (T-34) בגורקי.