דוד רובין

נולד ב- 15/5/1918 בעיירה אילייה בפולין. לאחר חיסול יהודי העיירה ומשפחתו יצא אל היער לא לפני שהצליח לבשר ליהודי חצינציץ את שחווה ודחק בהם לנטוש את העיירה ולברוח לחיים אחרים, עם הפרטיזנם ביערות. הוא היה לפרטיזן לוחם שהשתתף בפשיטות רבות וחבלה בעורף הגרמני (ראו סיפור האישי המרתק).

בשנת 1946 עלה לישראל בעליה בלתי לגלית דרך צרפת, נעצר על ידי הבריטים והוגלה למחנות המעצר בקפריסין לחצי שנה וחצי שנה נוספת במחנה המעצר בעתלית . לאחר שחרורו התגייס לארגון האצ"ל, והיה לאחד מלוחמי האצ"ל לשחרר את חיפה.  הוא התגורר בכרמל עד סוף שנת 1948. הוא שירת בצה"ל בגדוד חמישים ושבע של חטיבת "גבעתי" במלחמת העצמאות.  לאחר מכן עבד כאזרח עובד צה"ל עד שנת 1949. מ- 1949 ועד 1983 עבד במשרד מסחר ותעשייה בתור מבקר ייבוא ממשלתי.

הוא התחתן עם מתילדה וגידל שלושה ילדים. בשנת 1983 יצא לפנסיה כשהוא בן 65.

נפטר בחיפה, בשנת 1988 בגיל 70. 

תיאור שירות בצה"ל