יהודה מימון

נולד בשם לאופולד, לחיה ומאיר  וסרמן ב-2 בפברואר 1924 בעיר קרקוב, פולין. בית יהודי מסורתי, בורגני. המשפחה היתה ענפה כללה סבים סבתות דודים ודודות. למרות שהתוגררו ברובע פולני למדו הוא ואחיו בחינוך יהודי. בית ספר יסודי יהודיף  ובגימנסיה העברית בקרקוב. השתייך לתנועה חלוצית "הצופה" ואחר כך ל"עקיבא". אמו נהרגה בידי צלף גרמני, שרצה לבדוק אם הנשק שלו מכוון; אביו נרצח לאחר שנשלח למחנה ברגן-בלזן בסלקציה השנייה שנערכה  בקרקוב, חברתו, שאותה הכיר בתנועה, נרצחה בידי הגרמנים.

ב 1942 עם יסוד הקבוצה הלוחמת "החלוץ הלוחם" גויס למחתרת החלוצית. הוטל עליו תפקיד של קשר המפקדה. הוא ביצע שליחויות שונות בפקודת דולק ליבסקינד ושמשון דרנגר, שכללו משימות רבות ומסוכנות. בליל- 22.12.1942 השתתף בפעולת המרד הראשונה שבוצעה על ידי מחתרת בפולין, הקרויה "ליל ציגנריה". החוליה בפיקודו עסקה בהדבקת כרוזים שקראו לפולנים למרוד, במקביל, כוח נוסף תקף את בית הקפה "ציגנריה" במרכז העיר, שם השליכו רימוני יד מתוצרת עצמית על קצינים גרמנים ששהו בבית הקפה.

לאחר בצוע שוד מזוין מטעם המחתרת, הוא נאסר בעקבות הלשנה במרץ 1943 עם נשק ביד בעיר בוכניה. ונשלח לבית הסוהר "מונטלופיך" שבקרקוב ושם עבר עינויים קשים והוכנס לתא המוות, באפריל 1943 נשלח למחנה הריכוז אושוויץ 3, שם הצטרף כציוני למחתרת הקומוניסטית שפעלה בשטח המחנה (על כך העניק לו נשיא פולין, אלכסנדר קושניבסקיב-18 בדצמבר 1996 "צלב אושוויץ"). עם תחילת צעדת המוות ב -18 בינואר 1945 ברח יחד עם עוד מספר חברי הקבוצה והגיע לקרקוב, שם גילה כי מתוך כ- 25,000 יהודי קרקוב נותרו כ-600 בלבד. 

לאחר מספר ימים נפגש בוורשה המשוחררת עם יצחק צוקרמן, ממפקדי גטו ורשה והתחיל לעבוד ב"בריחה". במסגרת הבריחה הגיע באביב 1945 לבוקרשט והצטרף לקבוצת "נקם"- בפיקודו של אבא קובנר. 

ביוני 1946 עלה ארצה באונית המעפילים "וודז'ווד" יחד עם אשתו לעתיד אביבה ליברמן. התגייס לפל"ים ועם הקמת חיל הים קיבל דרגת קצונה. נשאר בצבא קבע עד שנת 1972 עת השתחרר בדרגת סגן אלוף.

בשנת 1963 נשלח לפולין וכיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בורשה. בשנת 1968 נשלח לוינה, כשליח מיוחד של מדינת ישראל, ופעל בנושא עלית שארית יהודי פולין ותחילת עלייתה של יהדות ברית המועצות דאז. 

לאחר שחרורו הקים מפעל לעיבוד שבבים לקונסטרוקציה במפרץ חיפה. קבל את אות "יקיר חיפה" בשנת ה-50 למדינה, מידי ראש העיר עמרם מצנע, ואות "יקיר ההסתדרות" מחוז חיפה, במשך שנתיים. אב ל-2 ילדים.

בשנותיו האחרונות התגורר ברמת גן. נפטר ב 20.11.2020.