סרגיי סרגייביץ אוצ'קובסקי

נולד בשם זוס זלמנוביץ' אוצ'קובסקי ב-7 במארס 1924 באודסה, אוקראינה. אביו, זלמן היה פועל ואמו, חווה דוידובנה פישר. סיים 4 שנות לימוד ולאחר מכן החל לעבוד כשוליה למנעולן במפעל.

בשנת 1941 התגייס לצבא האדום והקרב הראשון בו לקח חלק היה על נהר "פרוט". בהמשך, השתתף בקרבות ההגנה על אודסה. באוגוסט 1941 נפצע קשה ופונה לעורף על מנת לקבל טיפול רפואי בבית חולים בעיר פרם. אחרי ההחלמה נשלח לקורס מיקוש וסיימו.

בספטמבר 1943 נשלח לשרת בגדוד שולי המוקשים ה-202 של דיביזיית הרובאים ה-165 עמה לחם תחת החזית הבלטית ה-2. הוא לקח חלק בקרבות בסטראיה-רוסה ובנובוסוקולניקוב. במארס 1944 הדיביזיה הועברה לחזית הבלארוסית ה-1 ולחמה בעיר קובל.

ב-7 באפריל 1944, תחת אש אויב קשה פילס את הדרך בשדה מוקשים ליחידות החי''ר. הוא נטרל 20 מוקשים נגד טנקים. באותו זמן רשם לעצמו שיא של פינוי 600 מוקשים נגד טנקים ו-1,200 מוקשים נגד חיילים. על פעולותיו ביום הזה עוטר במסדר התהילה דרגה 3.

במבצע לובלין-ברסט, ב-17 ביולי 1944, ביחד עם קבוצת לוחמים פילס את הדרך מבעד לשדה מוקשים וגדרות תיל לחיילי יחידות הרובאים. ב-20 ביולי סייע בחציית נהר "בוג". על פעולותיו בימים אלו עוטר במסדר התהילה דרגה 2.

בליל ה-10 באוקטובר 1944, במהלך השמדת גשרי האויב במזרח נהר הויסלה, ליד העיירה נפורנט (פולין), ביחד עם כמה חיילים, פילס את דרכם של חיילי החי''ר מבעד לשדה מוקשים. כאשר התגלה עוד אזור ממוקש מול עמדות האויב, באור היום, החל לנטרל את המוקשים הללו במשך 20 דקות תחת אש אויב. פלוגת הרובאים נעה בדרך שפילס וכבשה את עמדות הגרמנים. על פעולותיו ביום זה עוטר במסדר התהילה דרגה 1 (צבירת כל 3 דרגות העיטור הקנתה את הכינוי "אביר התהילה" - מעטים מאוד הגיעו לרמה זו).

לקראת סוף המלחמה סופח לחזית הבלארוסית ה-2 והשתתף בקרבות ויסלה-אודר, מזרח פומרניה והקרב על ברלין. באפריל 1945 עוטר בעיטור "הכוכב האדום".

בשנת 1947 שוחרר מהצבא בדרגת רב-סמל וחזר להתגורר באודסה. הוא עבד כמנהל מחסן בתחנת הרכבת בעיר.

נפטר ב-12 ביוני 1984. הותיר אחריו אלמנה - ולנטינה ובת - סבטלנה.

הוריו נהרגו בשנת 1941 מהפצצות הגרמנים. אחיו הצעיר, נחום היה טנקיסט ונהרג בחזית. אחיותיו, רוזה ועדנה עברו לארצות הברית בשנות ה-70.

עיטוריו: אביר התהילה, הכוכב האדום.