שמשון אביבי

 נולד ב- 18/12/1910, בעיירה האוקראינית רוהאטין, אז תחת שלטון אוסטרי ואשר סופחה לפולין כשהיה בן עשר. רוהאטין הייתה עיר מחוז לא גדולה. בשנות ה-30 יותר ממחצית מתושביה  כ-3000  במספר,  היו יהודים, ברובם עניים. במלחמת העולם השנייה, בסתיו 1941 נרצחו כמעט כל יהודי העיירה על ידי הנאצים.

הוא לא סיים בית ספר תיכון היות  ונאלץ לסייע בפרנסת משפחתו. כשהיה בן 14 הצטרף לתנועת השומר הצעיר בעיירה, ומאז השתוקק לעלות לארץ-ישראל ולייסד בה קיבוץ. הוא עלה ארצה בשנת 1930 ביחד עם חברים אחרים של קיבוץ השומר הצעיר ב', שהה זמנית במאהל גבעת מיכאל שליד נס ציונה, והצטרף עם חבריו לקיבוץ מזרע, בו השתלב בצוות רפת החלב, והיה שותף להרחבתו. 

ב-1933, נישא לסבינה מרגלית, שילדה לו בת, נעמי. בראשית שנות ה-40 נישא מחדש, הפעם לרפתנית חניכת חברת הנוער, מיכל בש, שילדה לו את גבריאל.

עם הגעת הידיעות על עוללות הנאצים ליהודים באירופה, וביניהם לתושבי עיר הולדתו רוהאטין, התקשה שלא לפעול. חרף גילו המבוגר יחסית, היה ממתנדבי הישוב לצבא הבריטי. הוא התגייס ב 20/10/42 מספר אישי Pal/38160, שירת בבאפס. בהמשך צורפה יחידתו לגדוד השלישי של הבריגדה היהודית,  שהתרכזה ב"בורג אל ערב", במדבר המערבי במצרים. בינואר הפליגה יחידתו  מאלכסנדריה לנמל טאראנטו שבאיטליה, ואחר כך עברה אמון יחידתי בעיירה  פיוג'י, דרומית-מזרחית לרומא. מרצו, רצינותו ומנהיגותו בפלוגה המסייעת, הביאו למינויו כמפקד זחל"ם נושא מקלע "ברן", תפקיד בו שימש עד תום המלחמה. האוגדה ההודית ה-8 במסגרתה לחמה הבריגדה, רדפה אחרי "אוגדת הציידים" הגרמנית הקשוחה, חצתה את הנהר סניו ומשם צפונה, עד כניעת הגרמנים בראשית מאי. בהמשך שירותה, שהתה יחידתו כחיל מצב בהולנד. שם מצא זמן ועניין ללמוד ולהשוות את השכלתו החקלאית לזו של יצרני החלב ההולנדים שפגש. עם שחרורו מן הצבא חזר לענף הרפת.

בפרוץ מלחמת העצמאות היה למפקד האזור (מא"ז) במזרע. בסוף שנות ה-50 נבחר לגזבר הקיבוץ.

נפטר בעת טיול עם צעירי הקיבוץ לסיני, בנפילה לתהום, והוא בן 73.