ריכרד אלטמן

בן הוגו. נולד בשנת תרס"ז (1907) בגרמניה. עלה לארץ-ישראל בשנת 1935,היה פועל, והתגורר בחיפה.

בראשית מלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי והצטרף ליחידת תפעול הנמלים של חיל ההנדסה. זמן קצר שירת במצרים, אחר-כך נשלח עם חיל המשלוח של הגרנל וילסון לסייע ליוונים נגד איום הפלישה הגרמנית. עם הפלישה הגרמנית נסוגה היחידה דרומה עד לנמל קלמטה בפלופונז, שם נשבו החיילים בידי הגרמנים בסוף אפריל 1941. השבויים והוא ביניהם, הועברו תחילה למחנה זמני בקורינט, אחר-כך למחנה זמני בסלוניקי, ומשם הועלו על רכבות-משא בתנאים קשים מאוד, ללא מזון ושתיה ובתוספת נדיבה של מכות וחבטות מצד השובים ששמרו עליהם. בהגיעם למחנה וולפסברג באוסטריה, נודע לגרמנים כי שבויי הצבא הבריטי יוצאי אוסטריה וגרמניה והם נשלחו מיד ללמסדורף הסמוך לברסלאו. משם יצא עם כ-30 איש, למחנה עבודה קטן בטרניביץ ליד העיר גלייביץ, שם עבדו בתחזוקת מסילות הברזל.

ביום ב' באדר ב' תש"ג (11.3.1943) יצאו לעבודת קילוף רצועות הדשא ממדרונות לאורך פסי הרכבת. כשהתקרבה רכבת קיבלו התראה להתרחק מן הפסים ולהמתין עד שתעבור. כשנשמעה שוב התראה על התקרבות רכבת קפץ ריכרד במקום ימינה שמאלה ונפגע מיד מקטר של רכבת שהגיעה מהכיוון הנגדי. לאחר מותו הגיע למקום צוות חקירה של המשטרה האזרחית הגרמנית. מפקד הצוות, קצין משטרה גרמני, זיהה אותו כמי שלמד עימו בבית הספר בעיר הולדתם גלייביץ, הסמוכה למקום התאונה. הוא נטמן בבית העלמין בעיירה טרנוביץ בטקס צבאי מלא (ראו התמונות). עם תום המלחמה ריכזו הבריטים את כל החללים וקברו אותם בבית העלמין הצבאי בקראקוב שבפולין.