אלכסנדר בוגן

נולד ב-24 בינואר 1916 בדורפט שבאסטוניה, נצר למשפחה רבנית מפורסמת ביהדות ליטא. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לעיר וילנה שפולין, שבה גדל. החל בלימודי ציור ופיסול באקדמיה לאמנות.

במלחמת העולם השנייה, כשהגרמנים כבשו את וילנה, נכלא בגיטו והצטרף לארגון המחתרתי של הפ.פ.או. ב-29 ביולי 1943 ברח ליערות נַארוֹץ' בהמשך ברח מהגיטו ליערות נארוץ` (NAROCH) ונתקבל לגדוד הפרטיזני "נקמה" ולאחר זמן מה נתמנה למפקד פלוגה בחטיבה הפרטיזנית של מארקוב (MARKOV). העלה את הרעיון לחזור לגיטו וילנה, כדי לגייס משם לוחמים שיצטרפו לפרטיזנים ביערות ואכן, הוא הגיע לגיטו כשהוא מצוייד במכתב המלצה של מפקד החטיבה הליטאית יורגיס (JURGIS) ושל יוסף גלזמן, מפקד פרטיזנים שבעצמו יצא מגיטו וילנה ליערות. בעקבות ביקורו יצאו מהגיטו ליער כ- 150 מחברי הפ.פ. או והצטרפו לשורות הלוחמים הפרטיזנים. כל זאת, כ-300 קילומטרים, בארץ עויינת, לבדו אל הגטו ובחזרה ליחידה, כמוביל הקבוצה. פיקד על יחידה של כ-30 פרטיזנים יהודים. בהיותו ביער נהג לערוך רישומים מדמויות ומהוויי החיים של הפרטיזנים. רישומים אלה ועבודות נוספות שלו ראו אור באלבום מיוחד ומוצגים במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה בלטרון.
בתום המלחמה היה לפרופסור ולימד אמנות בצרפת.עלה ארצה בשנת 1951. יצר רבות וכיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל. על פעילותו במלחמה עוטר במדליות (דרגות 1 ו- 2) פרטיזן מלחמת המולדת.

עיצב את אנדרטת הפרטיזנים, לוחמי הגטאות והמחתרות באתר בלטרון.

נפטר בתל-אביב ביום 21.10.2010