דוד איזבוצקי

נולד ב-25.10.1920, בעיר אנטוורפן שבבלגיה, למד בבית הספר תחכמוני והיה ממייסדי "בני עקיבא" באנטוורפן.
התגייס לצבא הבלגי בתאריך 3.1.1939, לחיל הרגלים, יחידתו מוקמה בגבול בלגיה- הולנד, והם קיבלו פקודה לא לזוז לכיוון בריסל. ב 28.5.1940, הצבא הבלגי נכנע ויחד עם יחידתו נלקח לשבי הגרמני, מאוחר יותר שוחררו בפקודתו של היטלר, כיוון ששרתו ביחידה פלמית, והפלמים שיתפו פעולה עם הנאצים. אימו הפצירה בו לעזוב את בלגיה, הוא קיבל ויזה לקובה, וב-17.12.1941 הגיע להוואנה דרך ספרד ופורטוגל. לאחר תקופת מה החליט להתגייס מחדש, הוא וכמה חברים נוספים פנו לשגרירות בלגיה, על מנת להתנדב לצבא הבלגי החופשי, הם צורפו לבריגדאת פירון מהארמיה הראשונה של הצבא הבריטי, תחת פיקודו של מונטגומרי. הוא הגיע למחנה אימונים joliet motreal בקנדה. הוא השתייך לגדוד הראשון תחת פיקודו של דה רידר. ביוני 1944, כחלק מהפלישה לצרפת, הגיעה בריגדת פירון לחוף הצרפתי של ארומנש (Arromanches, France), הם נלחמו נגד הגרמנים, שם נפצע וטופל. ב-3 בספטמבר 1944, שחררו כוחותיו של פירון את בריסל, והוא ביניהם. עם הגעתו לבריסל מצא את הוריו בבית אבות מקומי. הוא המשיך ללחום בגרמנים בחזית ההולנדית והגרמנית. באוגוסט 1945 הוא שוחרר.
עלה לישראל ב-1946. עם עלייתו ארצה הצטרף לקיבוץ בארות יצחק. במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבה 7. עם שחרורו עבד בסוכנות היהודית במחלקת העלייה וסייע בהעלאת יהודים לארץ ישראל.
התגורר עם אשתו פלה במושב חמד, נפטר בשנת 2013.