חנן אדלשטיין

בנם-יחידם של הציירת עטרה (גריי) והרופא אפרים, נולד ביום ט' באדר ב' תרע"ו (10.4.1916) בברלין ולמד בבית-ספר עממי ובגימנסיה. בהיותו בן 12 הצטרף לאגודת-נוער יהודית אנטי- ציונית, כמחאה נגד הציונות של הוריו. אחר-כך חזר בו והגיע להכרה ציונית והיה חבר פעיל ומסור בתנועת "הבונים". הוא עזב את הגימנסיה ונכנס למפעל גדול ומפורסם ללמוד מסגרות ומיכניקה עדינה כהכשרה לעבודה בארץ-ישראל. הוריו עלו לארץ- ישראל בשנת 1933 אך הוא נשאר בגרמניה כדי לתרום לחינוך הנוער היהודי, שהסביבה הגרמנית הקיאתו, להתערות נפשית ומעשית ביהדות ובארץ-ישראל ולהציל רבים מאובדן-דרך ומייאוש המוליך להתאבדות. הוא ויתר על הפנסיון הנוח שהוריו הכינו לבנם המפונק ועבר להתגורר ב"בית החלוץ". חנן הוסיף להשתלם במקצועו ולעבוד הרבה שעות נוספות ב"הבונים" וב"החלוץ", במאמץ שלמעלה מכוחו של מתבגר. חנן יסד סניפים ובתים ל"החלוץ" בערי דרום-גרמניה ובהנובר, ערך סמינריונים וחינך לסדר ולמשמעת, שאותם תבע בראש וראשונה מעצמו. היה ידיד ויועץ לחניכיו, השתדל לקבל סרטיפיקטים ולשחרר חברים ממאסר. הוא נאבק עם גבאי קהילות ומוסדות שסירבו לתרום לקרן-היסוד ולהכשרת חלוצים בטענה שהקופה ריקה, טענה שנתברר כי איננה נכונה כאשר הנאצים החרימו את הקופות ונמצאו בהן סכומי כסף נכבדים. הסרבנים האמידים נעשו נצרכים בעצמם. בקיץ 1936 קיבל ממרכז "החלוץ" חופשה לשלושה חודשים כדי לבקר אצל הוריו בארץ, ולמרות סכנת הדרכים, בגלל המאורעות, סייר בכל הארץ ובייחוד בקיבוצים. מתוך הסתכלות באורח-חייהם בחר לעצמו ולחבריו את צורת ההתיישבות של מושב-עובדים כמזיגה בין האינדיבידואליות והקולקטיביות. חנן חזר לגרמניה וניהל בשטוטגרט מעון שוליות של "החלוץ" ובמרס 1938 עלה עם קבוצתו, שהתנחלה במושב בני גאולים שבשרון הצפוני. חנן הוזמן על-ידי תנועת המושבים לעזור לסוכנות ביישוב עולי גרמניה על הקרקע. אחר-כך נענה לקריאת ההסתדרות והתנדב לעבודה בבניין גדר הגבול בצפון והכיר את הכלים והתכסיסים של מלחמת-גרילה ורשם תיאורים פיוטיים מיפי נוף הגליל העליון. עם עשרת חבריו מבני גאולים נשלח, כנוטר, לשמירה באל-חורדיה במשך ארבעה חודשים. שאר הנוטרים חלו במלריה ואילו הוא התעקש ולא עזב את משמרתו עד שהקדחת הפילה גם אותו למשכב. כשהבריא ראה חובה לעצמו להשתתף במלחמה נגד הנאצים.
התנדב בקיץ 1940 לחיל-התעופה הבריטי ושירת בדרגת קורפורל כנהג לרב הצבאי במדבר המערבי ובמטה הראשי במצרים. בינתיים למד ונבחן בחליפת-מכתבים עם מכון להשכלה טכנית גבוהה בלונדון והוסמך למהנדס-טכנולוג.
אחרי שחרורו עבד במוסך בנתניה כדי להיות קרוב לחבריו ולידידיו. היה חבר ב"הגנה" מאז בואו ארצה.
בראשית מאי 1948 גויס לשירות-האוויר של ה"הגנה" ושירת בשדה דב ליד תל-אביב. ביום שבת בבוקר, ו' באייר תש"ח (15.5.1948), למחרת הקמת המדינה, נפצע קשה בהפצצת- האוויר המצרית הראשונה על תל-אביב ועל השדה ומת בבית-החולים העירוני.
חנן הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנחלת יצחק.
(מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" לזכר הנופלים במערכות ישראל)