מרדכי אלון

נולד לנעמי ויעקב אושפיז (קליבנסקי), ביום ה' בשבט תרפ"א (17.1.1921) בצפת. אביו, היה סופר ומורה, היה מאנשי העלייה השנייה. שנה לאחר הולדתו עברו הוריו לגור בסג'רה, משם לרחובות, ובראשית תר"ץ עברו לתל-אביב. למד בבית-הספר "גאולה" בתל-אביב, משם עבר לגימנסיה "הרצליה", ולמד במגמה חקלאית. היה חבר בתנועת "הצופים". בגימנסיה יסד יחד עם חבריו בתל- אביב ובנחלת יהודה, ארגון להכשרה חקלאית ולהתיישבות. לאחר שעמד בבחינות הבגרות יצא עם חבריו להכשרה בדגניה א', ומשם - לשימרון שליד נהלל. הקבוצה השימרונית הוזמנה להצטרף לחניתה, כדי לחזק את הנקודה, עסק בפלחה, מרעה ושמירה. באחת ההתקפות על חניתה נפצע, והובא לבית-החולים בחיפה. כשהחלים חזר לקיבוץ. הצטרף ל"הגנה" והיה פעיל במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
בסוף 1940 נענה לקריאת הסוכנות היהודית והתגייס לצבא הבריטי והועבר למצרים. שם הוכשר במקצוע הרדיו טלגרף. הוא השתדל להתקבל לקורס טייס, ואחרי מבחנים גופניים ורוחניים קשים, התקבל לבית-הספר לטיסה ברודזיה. בסיומו זכה לדרגת פליינג סרג'נט. הוא השתלם בטיסה במטוסי-קרב ונשלח למערכה באיטליה. היה היהודי היחידי בטייסת והבליט את יהדותו.
​אחרי מלחמת-העולם השנייה החל ללמוד בטכניון בחיפה, במחלקה לאדריכלות, וחילק את זמנו בין לימודים להגנה. היה פעיל בהעלאת עולים, שמירה בלילות, הכשרות דחופות וכו'. היה מראשוני הטייסים ב"שירות האוויר" והיה מפקד טייסת א. פעל בטיסות סיור ושמירת קשר עם יישובים מנותקים. עם הקמת טייסת הקרב הראשונה, היא טייסת 101, ב-29.5.1948, מונה למפקדה ובאותו יום השתתף בתקיפת הטור המצרי ליד אשדוד באחד ממטוסי "מסרשמיט" שזה עתה הורכבו. כעבור מספר ימים, ב-3 ביוני, הפיל שני מטוסי "דקוטה" מצריים שהפציצו את תל-אביב. בספטמבר 1948 נטל חלק במבצע "וולווטה 1", הטסת מטוסי "ספיטפייר" מצ'כוסלובקיה לישראל. עקב תקלה נאלץ לנחות ברודוס, שם נעצר על-ידי היוונים, שוחרר כעבור מספר ימים והגיע ליטול חלק בפעילות האווירית במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב.
ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948), כאשר חזר מגיחת תקיפה באשדוד, נפגע מטוסו והתרסק בעת הנחיתה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אחריו אישה. בתו מיכל נולדה חודשים מספר אחרי נפילתו. בהוצאת "עם עובד" יצא לזכרו הספר "איש כנפיים בישראל", אשר נערך על-ידי אביו.