רנה אברבאנל

נולדה בשנת 1918 בפירוט, יגוסלביה. למדה בבלגרד והייתה פעילה בשומר הצעיר, תנועה מרקסיסטית סוציאליסטית של יהודים הדוגלת בציונות והתיישבות בארץ ישראל. נישאה ליובן ציורוביץ' (Javo), סרבי מסומדיה, בכיר במפלגה הקומוניסטית. בני הזוג חיו במונטנגרו והקדישו את זמנם למפלגה הקומוניסטית. הם האמינו בעולם צודק וטוב יותר ושמירת יוגוסלביה חופשייה והצטרפו לכוחות הפרטיזנים במונטנגרו בהנהגתו של טיטו, לימים מנהיג יוגוסלביה, והגבירו את מעשי החבלה וההמרדה ביערות.

היא קיבלה את השם המחתרתי 'ראדה'. יחד עם בן זוגה שהו בז'בליאק, שם פעלו יחידות צבא השחרור העממי. ביוני 1941 הוחלט להעביר את הלוחמים לבוסניה, ובצעדה בת מאות קילומטרים הם חצו את הרי דורמיטור לבוסניה. הפרטיזנים בבוסניה היו מאורגנים, מקצועיים, מצוידים היטב וקבלו תמיכה רבה מהעם הסרבי. עד נובמבר 1942 נשארה עם בן זוגה במונטנגרו, כחלק מגרעין הדרכה בקבוצת מחתרת בעורף האויב, כאשר הם מסתתרים ביערות ובנקיקיי הסלעים שבאיזור אוסקו וז'אבליאק, נרדפים ורעבים.

התמודדותם נעשתה קשה עוד יותר, כאשר הצ'טניקים, קבוצת הפרטיזנים שפעלה במקביל אליהם, ושכמוהם ניהלה מלחמת גרילה נגד האוייב הנאצי, שינתה את מדיניותה, החלה לשתף פעולה עם הנאצים והפנתה את כל משאביה ללוחמה בפרטיזנים הקומוניסטים של טיטו. הפרטיזנים שנותרו במונטנגרו ניהלו קרב נואש נגד הצ'טניקים.

כאשר התחמושת אזלה, הקור היה נורא והמצב נעשה בלתי נסבל, הם החליטו להסתנן דרך קווי החזית ולחבור לכוחות העיקריים בבוסניה. בהחלטה משותפת הם סיכמו ביניהם לא ליפול חיים בידי האוייב.

בעת חצית הקווים היא עם בן זוגה וחברם האחרון, בוגדאן קוטליצה, נלכדו במארב של הצ'טניקים. הם התחבקו והפעילו רימון יד. שני הבחורים נהרגו במקום, ואילו היא נפצעה קשה. הצ'טניקים תפסו והעבירו אותה לכלא המרכזי של דראז'ה מיכאילוביץ' בקולשין. הם ידעו כי היא אישיות מפלגתית פעילה וקיוו להוציא מפיה סודות רבים. על אף היותה פצועה, עינו אותה קשות וארוכות, אך היא לא הוציאה הגה מפיה. באומץ ובגאווה ציפתה למוות.

בראשון במרס 1943 הוציאו אותה, פצועה עדין, מכלא קולאשין אל שדה הירייה. בראש מורם ובצעדים אמיצים צעדה בנתיב המוות, כשהיא מעודדת את חבריה לאמונה בניצחון אשר בוא יבוא. היא נורתה למוות על רמה מיוערת, הנשאת מעל קניון הטרשים של נהר הטארה הגועש.