טוביה בוז'יקובסקי

נולד ב-14 במאי 1914 בלודז', פולין.בן למשפחת בעלי מלאכה.
לאחר לימודיו ב"חדר" למד את מלאכת החייטות.
בהיותו נער עובד, הצטרף לתנועת "פרייהייט" – והפך לאחד מעמודי התווך שלה: מדריך, מרצה בסמינרים, פעיל מרכזי.
מאז 1938 חבר מרכז התנועה המאוחדת "פרייהייט"–"החלוץ- הצעיר". הופקד על תחומי החינוך התנועתי- הרעיוני. בפרסומי התנועה התבלט כפובליציסט וכעורך.
עם כבוש רדומסקו, שם התגורר, הקים בה תא מחתרתי.
בשנת 1940 נקרא על ידי תנועתו לוורשה והרצה בסמינרים תנועתיים.
בימי הגירוש הגדול בקיץ 1942 שהה בחוות צ'רניאקוב והשתתף בהגנה עליה.
ביולי 1942 נמנה עם קבוצת המייסדים של ה"ארגון היהודי הלוחם" בגטו וארשה וחבר מפקדתו. במקביל, חבר ב"וועד המתאם היהודי".
לחם בפלוגת קרב הן במרד ינואר והן במרד הגדול, באפריל 1943.
בתקופת מרד הגטו לחם בגטו המרכזי ונמנה עם הקבוצה שיצאה דרך תעלות הביוב ליצור קשר עם חברים בצד ה"ארי". חזר משליחות זאת לאחר נפילת בונקר המפקדה ברחוב מילא מס' 18 ושרד עם אחרוני לוחמי הגטו.
בצד ה"ארי" המשיך בפעילות המחתרתית.
נמנה עם פלוגת הלוחמים היהודית במחתרת הפולנית "ארמיה לודובה" (Armia Ludowa - צבא העם) שלחמה בסתיו 1944 בגרמנים וזכה בעיטור גבורה מאת ממשלת פולין.
לאחר המלחמה, נמנה עם קבוצת החברים הקטנה ששיקמה את התנועה – מדריך, מורה, מרכז פעילות סמינריונית, עורך.
מראשי "שארית הפליטה" בפולין.
לפני עלותו ארצה פרסם בפולין את ספרו "צווישן פאלנדיקע ווענט" שתורגם לאחר מכן לעברית בשם "בין קירות נופלים".
עם עלותו ארצה ב-1949 הצטרף ללוחמי הגטאות. תוך כדי עבודתו השתלב בפעילות ציבורית בבית לוחמי הגטאות, במפלגה - "אחדות העבודה- פועלי ציון "- ובקיבוץ המאוחד.
בשנותיו האחרונות ידע חולי שמקורו מימיו בגטו ובלחימה.
קברו, קבר ראשון שנכרה בבית העלמין של הקיבוץ.