המרד בגטו קְלֵצְק
שמעון גת
העיירה קלצק (Kleck) נוסדה במאה ה-11, ויהודים התיישבו בה לכל המאוחר במאה ה-15. בין שתי מלחמות העולם היתה העיירה חלק מפולין, וכיום היא בבלארוס. ערב מלחמת העולם השניה חיו בקלצק כ-4,200 יהודים – שהיו 75 אחוזים מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר וממלאכה, ונעזרו בבנק קואופרטיבי יהודי שפעל בעיירה. בקלצק פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, וכן הבונד ואגודת ישראל, היו בה ישיבה, בית ספר של רשת "תרבות" וספרייה יהודית.
בעקבות כיבוש קלצק בידי הסובייטים במחצית ספטמבר 1939, הולאמו העסקים הפרטיים בעיירה, ומוסדות הקהילה היהודית נסגרו. בימי הכיבוש הסובייטי זרמו לעיירה פליטים רבים מאזורי הכיבוש הגרמני במערב פולין.
הגרמנים כבשו את קלצק ב-26 ביוני 1941, ובו ביום החלו מעשי התעללות ורצח ביהודים. בתוך זמן קצר חויבו יהודי קלצק לשאת טלאי צהוב, הוטלו הגבלות על תנועתם, והוקם בעיירה יודנרט. עיקר תפקידו של היודנרט היה גיוס יהודים לעבודת הכפייה וגביית כספים לתשלומי כופר. ב-24 באוקטובר 1941 הוצאו להורג 34 יהודים בבית הקברות הקתולי בעיירה. אקציה זו כונתה בפי יהודי המקום "יום ששי השחור". ב-30 באוקטובר רוכזו כל יהודי קלצק בכיכר השוק ונעשתה בהם סלקציה. בבית הקברות הקתולי נרצחו יותר מ-3,000 מהם (עפ"י גרסה אחרת 3,500). הרצח בוצע בידי ליטאים, בפיקוח הגרמנים. יתר היהודים, רובם בעלי מקצוע וכשירים לעבודה, רוכזו בגטו סגור מסביב לבניין בית הכנסת, ומונה יודנרט חדש. לגטו הצטרפו מאות יהודים שהסתתרו בזמן האקציה ומספר תושביו הגיע לכ-1,400, רובם הועסקו בעבודת כפייה. החשש מפני הישנות האקציות דחף צעירים יהודים להיערך לפעולות התנגדות והצלה, לשם כך הוקמה מחתרת שדאגה לצבירת דלק. צעירים אלה אף החלו להתארגן לבריחה, אך ראש היודנרט התנגד לכך התנגדות נחרצת ואף איים לכלוא אותם.
ב-21 ביולי 1942 רוכזו כל יהודי גטו קלצק בידי המשטרה הבלארוסית תחת פיקוד גרמני למטרת חיסולם. בהנהגת חברי המחתרת תחת פיקודו של משה פיש, ובשיתוף פעולה של חברי היודנרט, העלו על פי סימן מוסכם את בתיהם באש. מקצת היהודים נספו בשרפה, ואחרים נהרגו מיריות הגרמנים והשוטרים המקומיים. במהומה שהשתררה הצליחו כ-400 יהודים להימלט ליערות, ואת שאר תושבי הגטו הוליכו הגרמנים ליער סטרינה (Staryina) שם נרצחו. מרבית הבורחים לא שרדו. רובם נרצחו בידי משתפי פעולה מקומיים, או שהוסגרו לגרמנים. בתום המלחמה התברר שמכל יהודי העיירה ואלה שנספחו אליהם, שרדו רק 25 אנשים.
מקור: ספר יזכור לקהילת קלצק