קנדה

מספר החיילים:    16,883                                                                               
מספר הנופלים:    429                                                                                     לרשימת הלוחמים
מספר בעלי העיטורים:   200                                                                            לרשימת המאמרים

במלחמת העולם השניה היתה קנדה דומיניון בריטי. 
עם פרוץ המלחמה לא היתה בקרב תושביה ההתלהבות לשלוח כוחות לאירופה, כבמלחמת העולם הראשונה, בה איבדו הכוחות הקנדים לוחמים רבים. 
בקיץ 1940, לאחר נפילת צרפת, החלה קנדה להדרש לתרום למאמץ המלחמתי ובכלל זה גיוס תעשייתה לטובתו. החל גם תהליך של הגברת שיתוף הפעולה הבטחוני עם ארה"ב, על רקע חשש של שתיהן מאיומים גרמנים כלפי החוף המזרחי ומצד היפאנים כלפי החוף המערבי. 
בפרוץ המלחמה היו הכוחות המזויינים של קנדה מאורגנים בדומה לצבא הבריטי- 3 זרועות , קטנות בממדיהן, מצויידות באמצעי לחימה מיושנים וחסרות הכשרה מתאימה למלחמה. 
צבא היבשה מנה כ-4200 קצינים וחיילים, ולו 2 טנקים קלים.
הצי מנה כאלפיים איש ולו מספר מצומצם של כלי שיט, חלקם חדשים חלקם מיושנים.
חיל האויר מנה כ-300 קצינים וכ-2700 חיילים ולו כ-270 מטוסים, רובם בכשירות נמוכה. 
בנוסף, היו כ-51 אלף אנשי מיליציה. 
המלחמה גרמה למהפך בהתייחסות אזרחי קנדה למערך הצבאי.
הוחל בגיוס מתנדבים לצבא ובדצמבר 1939 יצאה הדיביזיה הקנדית הראשונה לאירופה. הגיוס נמשך ובשנת 1940 התנדבו עוד 122 אלף איש. 
בסיום המלחמה עמדו כוחות היבשה על למעלה מ-730 אלף איש. 
ב-1942 גובשה תכנית בנין הכח, שכללה הקמת הארמיה ה-1 בת 2 קורפוסים, שכללו יחד 3 דיביזיות חי"ר, 2 דיביזיות שריון ועוד 2 חטיבות שריון. כן הוקמו גם 3 דיביזיות נוספות להגנת חופיה במזרח ובמערב. 
הדיב' הקנדית ה-1 השתתפה לזמן קצר במערכה בצרפת באופן חלקי ביותר, אליה הצטרפה הדיביזיה ה-2 בבריטניה תחת פיקודו של קורפוס קנדי. 
כח קנדי קטן היה מעורב בלחימה נגד היפאנים בהונג קונג בדצמבר 1941, ספג אבידות ורבים מאנשיו נשבו. 
באופן קשה יותר הסתיימה מעורבות כח גדול יותר מהדיב' ה-2 בפשיטה על דיאפ שבצרפת ב-אוגוסט 1942. מתוך כחמשת אלפים איש חזרו רק כ- 2200 איש לבריטניה, כ-650 נהרגו וכאלפיים נשבו. 
כח קנדי השתתף גם ב-1943 בקרבות באיי האלאוטים נגד היפאנים. 
לקחי קרבות אלה נלמדו היטב ויושמו במערכות הבאות בהן השתתפו הכוחות הקנדיים- בפלישה לסיציליה ביולי 1943 ולצרפת ביוני 1944. 
במערכה באיטליה כבר נלחם גיס קנדי תחת פיקוד הארמיה ה-8 הבריטית ונטלו חלק חשוב בהבקעת קוי ההגנה השונים שהקימו הגרמנים ב"מגף" האיטלקי. 
דיביזיה 3 הקנדית ועוד חטיבת שריון השתתפו בפלישה לנורמנדי, בלמו מספר מתקפות קשות של הגרמנים, סגרו את ,כיס" פאלייז והתקדמו לתוך בלגיה. בשלב זה הופעלה הארמיה הקנדית, שפיקדה גם על דיביזיות אמריקאיות, בריטיות ואחרות. במרץ 1945 הצטרף אליה הקורפוס ה-1 מאיטליה וכוחותיה צלחו את הרהיין לתוך גרמניה. 
הארמיה שיחררה את הולנד וסיימה את משימותיה בחוף הגרמני ממזרח לנהר האלבה. 
חיל האויר הקנדי שלח 48 טייסות למלחמה, מרביתן לאירופה וכ-94 אלף איש, שפעלו במסגרת ה-RAF. אלה נטלו חלק בקרב על בריטניה, במלטה, במדבר המערבי ובצפון מערב אירופה. מטוסי תובלה שלו פעלו גם בציילון ובזירת בורמה, זאת בנוסף למשימות הגנת החופים בבית. 
תרומתו העיקרית היתה בתחום המפציצים, כנף המפציצים הקנדית ביצעה שמינית מסה"כ המשימות, שביצע פיקוד המפציצים הבריטי כולו וגם ספגה אבידות רבות באנשים ובמטוסים.
תרומתו העיקרית של הצי הקנדי למלחמה היתה בעיקרה במערכה באוקינוס האטלנטי. עיקר הלחימה התמקדה באבטחת השיירות מפני תקיפתן ע"י הצוללות (U Boats) הגרמניות. תעשיית הספינות הקנדית גוייסה לייצר כמויות הולכות וגדלות של ספינות מלחמה עבור הצי. עד סוף 1942 ספגו השיירות אבידות רבות מפגיעת הצוללות, שאף העזו לחדור למים הטריטוריאליים של קנדה ולתקוף בהם כלי שיט ואז חל המהפך עם כניסתם של אמצעי לחימה חדשים נגד צוללות, שהחלו להגדיל את כמות הצוללות הגרמניות שנפגעו. הצי הקנדי השתתף גם בפעילות המבצעית בתעלה האנגלית לפני הפלישה לנורמנדי ואחריה וכן בים התיכון ובאוקינוס השקט. בסיום המלחמה מנה הצי הקנדי 365 כלי שיט מסוגים שונים ובכללם שתי נושאות מטוסים. 
סה"כ איבד הצבא הקנדי במלחמה כ-42 אלף הרוגים, למעלה מ-54 אלף פצועים וכ-9 אלפי שבויים. 
לח"א היו כ-17 אלף הרוגים והצי איבד כאלפיים איש ו-24 כלי שיט. 

16,883 יהודים, כ-7% מכלל האוכלוסיה היהודית במדינה שירתו בצבא הקנדי, רובם בזירת אירופה. 
429 נפלו בקרבות, 334 נפצעו ו-85 נפלו בשבי הגרמני. 
יהודי קנדה שירתו בכל החילות, אך במיוחד רבים היו בחיל האויר, בתפקידים ובמקצועות השונים. הם תפקדו כטייסים, נווטים, תותחנים וכד'. רבים היו קצינים ובהם גם מפקדי טייסות וכנפות. 
כ-200 מהלוחמי היהודים זכו באותות הצטיינות מכל הסוגים. 
47 זכו בצלב הטיס המצויין ואחרים בצלב הצבאי, צלב ח"א, מדליית ההתנהגות המצוינת, מדליית האימפריה הבריטית וכד'.