ארקדי בוריסוביץ תימור

נולד בשנת 1919. בדובוסרי, ברית המועצות. בשנת 1939, בעודו סטודנט בפוליטכניקום, נשלח לאקדמיה לשריון התגייס לצבא האדום. שנה לאחר מכן, הצטרף לבריגדת טנקים מס' 55 בנרו-פומינסק, שלימים היתה לדיוויזיית השריון 14.

כשפלשו הגרמנים לרוסיה, היה קצין טנקים ומהנדס. דרכו במלחמה התחילה בקרבות נסיגה מאזור דאוגפילס. בסוף אוקטובר 1941, במהלך הקרבות הקשים, נפצע, תוך כדי פיקוד ולחימה. לאחר החלמתו הופקד על הכנתו של כוח המורכב ממהנדסים וטכנאים לצניחה בשטח האויב לשם חבלה בכל הטנקים וכלי-הרכב המלחמתיים שנפלו שלל בידי הגרמנים.

בשנת 1942, נשלח להיות מפקד של פלוגת-טנקים שהצטרפה למערכה בלנינגרד, שבמהלכה נפצע קשה ופונה במצב אנוש. בקרבות קשים בטאורגה, בפוזנן ובדנציג נפצע שוב, אך המשיך בלחימה.

כמפקד גדוד 47, פרץ במאי 1945 במסגרת חטיבה 219, בפיקודו של יבסיי ויינרוב, והיה מהראשונים להגיע לרייכסטאג בברלין. משם המשיך לעבר צ'כוסלובקיה עד אזור טפילדה, וביום 12 במאי 1945 הסתיימה עבורו המלחמה.

 יחד עם שמונה עשר אלף תושבי דובוסרי, ​כל משפחתו נטבחה במלחמה, בידי הגרמנים, שפשטו על האזור ביולי 1941. אביו, אשר גויס לצבא ביולי 1941 לאחר שחרורו מבית-הסוהר כאסיר פוליטי, נפל בקרב באזור רז'ב ב- 2 במרס 1943.

בשנת 1945 התמנה למפקד ביה"ס לשריון בדרזדן. הוא הכיר היטב טנקי "שרמן" שברה"מ קיבלה אותם במסגרת ה"החכר והשאל" והיה בצוות שהכשיר מתנדבים יהודים מ"בריגדת גוטוולד" שהיו אמורים להישלח לארץ ישראל, להילחם במלחמת העצמאות לצדה של מדינת ישראל. בשנת 1948, נעצר באשמת תעמולה אנטי-סובייטית ולאחר משפטים רבים נשלח לגבול מונגוליה-סין למלא שם תפקיד דומה. בשנת 1949, נשלח לקובנה ושם התמנה למפקד פרוייקט לשיקום וחידוש טנקים. הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 1956 , עת הואשם בתעמולה ציונית ובהשמצת השלטונות ונשלח לכלא ל-50 שנים, אך בשל עברו המפואר, "הומתק" דינו ל-12 שנים בפועל.

בשנת 1959, לאחר ארבע שנות מאסר בעבודת-פרך, שוחרר ונסע לפולין עם אישתו גלינה ובנו בוריס. משם, עלה לישראל באונייה "איסטנבול" ב-24 למרס 1960. לאחר קליטתו, הוענקה לו דרגת אל"מ והוא השתלב במערך החימוש של צה"ל, שם פעל במרכז השיקום והאחזקה של הטנקים, וסייע בפיתוח והסבת רק"מ שלל לצורכי צה"ל.

היה לוחם, סופר, צייר, פעיל בעמותת "יד לשריון" ובתוך כך יזם ופעל להקמת מוזיאון "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה" באתר "יד לשריון" בלטרון.

נפטר בשנת 2005.