דוד אורבוך

נולד לרבקה ואברהם ביום י"א בתשרי תרס"ז (30.9.1906) בעיר חשאנוב, פולין למשפחה אמידה ומרובת-ילדים. אחרי גמר לימודיו התיכוניים נכנס לבית הספר הגבוה להנדסה בעיר קאטוביץ וסיימו בהצטיינות. בצד לימודיו נתן דעתו לשאלות היהדות והציונות וראה כמטרת חייו את העלייה לארץ ישראל. בשנת 1935 עלה לארץ בקבוצת עולים בלתי לגאליים שאירגן מפולין ועמד בראשה. אבל לחופי הארץ הצליחו להגיע, לאחר תלאות מרובות, רק חמישה חברים כשלגופם בגד-ים בלבד. השאר נספו בדרך. בארץ לא עלה בידו למצוא מקום עבודה כמהנדס וכדי לפרנס את משפחתו, אשה ושני בנים, עבד כפועל בפרדסים ובכבישים.

בחודש אוגוסט 1940 נענה לקריאת המוסדות הלאומיים והתגייס לצבא הבריטי. הוא הוצב לחיל התובלה, ועם הקמת פלוגת התובלה 462, צורף אליה (ראו בהרחבה ב"סיפור אישי"). 

ביום כ"ו בניסן תש"ג (1.5.1943) היה באניה שהסיעה, בין השאר, חיילים מפלוגתו מאלכסנדריה למאלטה. האניה הופצצה והוטבעה על ידי מטוסים גרמניים ו-139 מחיילים אלה ירדו למצולות, והוא ביניהם.