אורי אלפרט

נולד בקובל (פולניה) בשנת תרס"ט (10.5.1909). לאביו מאיר אלפרט (מצאצאי הרב מפרוז'נה) ולאמו פייגה בת ירוחם כהן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בבריסק אצל הרב סולוביצ'יק ואח"כ בגמנסיה עברית בעיר מולדתו. שמע הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים בארכיאולוגיה. היה מזכיר החלוץ וראש המועדון הספורטיבי "קדימה" בעירו.

עלה ארצה בשנת 1925. חבר בגדוד העבודה וב"הגנה"  (כונה "עמיקם"). בין תפקידיו היה מ"פ העיר העתיקה בירושלים בזמן המאורעות (1929). בשנת 1933 נישא למיקה והזוג עבר להתגורר בתל אביב, גם שם עסק בפעילות בטחונית שירת כמפקד ב"הגנה" בשכונת ברנר ו"הנודדת" שפעלה באיזור רחובת נוה שאנן, המלך ג'ורג' ו"שוק הכרמל". 

ב-1942 התגייס לצבא הבריטי, שירת במצרים,   ועד טוברוק. ממצרים נשלח לאיטליה עם "פלוגת סולל בונה" שהתקדמו עם הצבא עד מילאנו. עם סיום המלחמה עבד בטיפול בניצולי השואה", בהקמת הכשרות ובהעברת השרידים לארץ במסגרת עליה ב'.

בשובו ארצה עסק בשיקום החולים, חזר למועצת פועלי תל אביב כחבר מפא"י במזכירות המועצה. כתב מאמרים מפעם לפעם בנושאים מקצועיים. השתתף בעריכת ספר ההתנדבות. נבחר ליקיר ת"א בשנת 1979.

נפטר בהל אביב, בכ"ח בניסן ה'תש"ן, 23.4.1990.