גיטה אברמסון

נולדה 8/8/1919, ביורבורג, ליטא. הייתה חברת השומר הצעיר.
בפרוץ מלחמת גרמניה - ברית המועצות (1941) הייתה בקובנה ונכלאה בגטו המקומי. בגיטו הצטרפה למחתרת שפעלה נגד הנאצים. מילאה תפקיד של מקשרת בין ראש המחתרת הלוחמת בגטו חיים ילין ובין המחתרת הקומוניסטית בצד הארי.
בעת חיסול הגטו בקובנה ב-13 ביולי 1944 גילו הגרמנים את מקום המחבוא וציוו עליהם לצאת ולהסתדר בשורות של ארבעה. נאמר להם כי ישלחו אותם לעבודה. ביולי 1944, זמן קצר לפי חיסול הגיטו, נותרה עם קבוצה קטנה של חברי מחתרת, שהסתתרו במקום מחבוא.
ב-13 ביולי 1944 גילו הגרמנים את מקום המחבוא וציוו עליהם לצאת ולהסתדר בשורות של ארבעה. נאמר להם כי ישלחו אותם לעבודה. בעודה עומדת בשורה, גמלה בה ההחלטה כי בהזדמנות ראשונה תסתכן ותברח. ברשות כל אחד מהםב היה בקבוק מים וכיכר לחם, והיא מסרה זאת , על מנת שתוכל לרוץ מהר יותר. הגרמנים הובילו אותם בגיטו, וברגע שהיו בקרבת גינה גדולה, עזבה את השורה והחלה לרוץ. תוך כדי ריצה שמעה יריה וזרקה עצמה לתוך שדה עם גידולי תפוחי אדמה גבוהים. היא פשטה את מעילה, עליו הטלאי הצהוב, התרוממה והמשיכה בריצה. תוך כדי ריצה בהחינה כי נינה פינקשטיין, חברת מחתרת נוספת, רצה אף היא ושתיהן פנו לביתה של מריה לשצ`ינסקיינה, אחת החברות של המחתרת העירונית בקובנה (לימים הוכרה כחסידת אומות עולם)
שנתנה להם מקום מקלט. כאשר חשה מריה כי ביתה אינו בטוח, הובילה את השתיים למקום מסתור אחר, שם שהו זמן מה ושוב שבו לביתה של מריה.
ב-31 ביולי 1944 חברה לחיילי הצבא האדום.
עלתה ארצה ב 28.6.1990.