יעקב קרנזדורף

בן שרה ואליעזר, נולד ב-1904 בבוקרשט שברומניה. הוא היה בן תשיעי למשפחה אשר מנתה שלושה עשר ילדים. אביו היה מוסמך לרבנות ואמו עקרת בית. אחיו התגייסו לעזרתו ושילמו עבורו את שכר הלימודים ודמי מחייה בעת שלמד רפואה בעיר מודנה שבאיטליה. הוא שב לרומניה בתום לימודיו ונישא לגיזלה לבית גולדשטיין, (אחותו של פעיל השמאל מקס גולדשטיין).

הוא ואשתו היו נאמנים לאידאולוגיה הקומוניסטית והערכים המרכזיים שהנחו אותם היו עזרה לנזקקים ולחלכאים ומאבק למען הצדק האבסולוטי. הוא לא שקט על שמריו ויחד עם קבוצת רופאים נוספים נסע לספרד לקחת חלק במאבק נגד הפשיזם בעת מלחמת האזרחים ועסק שם בהצלת חיי אדם. לצד חבריו הרופאים הוא חצה בחשאי את הרי הפירנאים והגיע לספרד. בספרד חבר לכוחות הרפובליקה שנלחמו נגד הפשיזם של פרנסיסקו פרנקו. עבודתו, לצד הרופאים האחרים אשר הגיעו עמו, כללה טיפול בפצועים בשדה הקרב ובבתי חולים, רבים מהם לוחמים. בחודש פברואר 1939, עם ניצחון כוחותיו של פרנקו, עזבו המתנדבים את ספרד והגיעו לצרפת, שם הוכנסו למחנות הסגר.

ביוני 1939 בעקבות הטבח היפני בננקינג שבסין הצטרף לקבוצת רופאים שמנתה 20 מתנדבים אשר נענו לקריאת ארגונים בריטים ונורווגים למתן עזרה רפואית לסין. מסע המתנדבים בים נמשך כחודש ימים עד הגעתם לסין. לבסוף הם הגיעו להונג קונג שם התקבלו בקבלת פנים לבבית. הם כונו בשם "הרופאים הספרדיים" כיוון שבאו מן החזית האנטי-פשיסטית הספרדית. בסין זכו לקבלת פנים על ידי סונג צ'ינג-לינג אלמנת ד"ר סון יאט סן, מייסד הרפובליקה הסינית ונשיאה הראשון של סין. לאחר שאיגפו בדרכם חלקי מדינה שנכבשו על ידי היפנים, הם הגיעו לגוואנזו, שם התמקמו במרכז הפעילות של הצלב האדום הסיני. רצונם לחבור ליחידות הצבא הקומוניסטי לא התאפשר.

על פי המלצת צ'ו אן לאיי המנהיג הקומוניסטי הוא הוצב ביחידות הצבא הסיני הכללי. הוא טיפל בפצועים וחולים בשדה הקרב וכן באוכלוסייה המקומית, במניעת מגפות ועזרה בהכנת צוות רפואי סיני. בשל מחסור בכוח אדם מיומן ביקש מאשתו גיזלה, אשר הייתה אותה עת ברומניה, לבוא לעזרת העם הסיני. ב-1940 הגיעה גיזלה לסין והצטרפה לבעלה בעבודתו.

בשנת 1943 חלו בני הזוג בטיפוס. גיזלה נפטרה והוא החלים. לימים הקימו הסינים אנדרטה לזכרה במקום קבורתה המשוער. כשהחלים, המשיך לעבוד בבית חולים ביונאן.

באוגוסט 1945, לאחר כניעת יפן, קיבל תואר חבר לשם כבוד של הצלב האדום הסיני. באפריל 1946 החל לעבוד במשרדי אונר"א בדאנגזו כאשר תפקידו היה להעביר ולחלק את כוחות העזר הרפואי, המכשור הרפואי והתרופות לאזורים הנזקקים.

במסגרת עבודתו פגש אחות סינית בשם זאו זנג פו שלימים נקראה בשם נלי. היא עבדה בבית חולים של הצלב האדום ועזרה לו בתרגום מסמכים רפואיים. הזוג התאהב ונישא. בסוף שנת 1947 עם סיום פעילות אונר"א בסין, חזר הזוג לשנחאי שם נפגשו עם הגברת סונג צ'ינג-לינג אשר הודתה לו על פעילותו וכינתה אותו "חבר העם הסיני".

בשנת 1948 עזב הזוג את סין וחזר לרומניה, עשר שנים לאחר שעזב את מולדתו. ברומניה כיהן בתפקידים בכירים במשרד הבריאות והפנים של רומניה ושימש אף סגן שר הבריאות. לצורך התפקיד שינה את שמו לקלז'ן בוקור.

ב-13 בינואר 1975 נפטר.