פרץ רוזנברג

נולד ב-11 בספטמבר 1919, בהונגריה, להלה ויחיאל מאיר רוזנברג, ילידי פלונסק, פולין, בדרכם לארץ ישראל. התגוררו בתל-אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. בגיל 16 הצטרף ל"הגנה" ושימש כמפקד קורס אלחוטנים.

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לרומניה כשליח יחידת הגדעונים של ההגנה, על מנת לחבור לקבוצה של מלחים ובאמצעותם לנסות להביא עולים עם אוניית המעפילים אטרטו ז', שנתפסה לבסוף על ידי הבריטים. הבריטים אמנם חיפשו את המלווים אך הוא הצליח להימלט ממנה במכונית האספקה.

כהכנות אל מול כיבוש גרמני של ארץ ישראל ( "מאתיים ימי חרדה") הצטרף עם כעשרים אלחוטנים לקורס האלחוטנים "פלסטיין סקים" (Palestine Scheme), והשתלם במורס אנגלי. 

ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ונסע לקהיר, יחד עם יעקב שפירא ורחבעם עמיר, על מנת להדריך סוכנים שהיו אמורים לצנוח בעורף האויב הנאצי, במסגרת מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית.

הוא הצטרף לאימוני הצניחה של צנחני היישוב, ובמאי 1943, תחת זהות בדויה ("סרג'נט רוז"), צנח באזור ז'אבליאק (Žabljak), בהרי דורמיטור שבמונטנגרו, כחלק מכוח קומנדו ומודיעין בריטי בפיקוד קפטן דיקן (F.W. Deakin) שתפקידו היה לחבור לקבוצת הפרטיזנים בפיקודו של טיטו. רוזנברג שימש כאלחוטן של היחידה הבריטית והיה איש הקשר ממפקדת טיטו למטה הבריטי בקהיר. קשר זה הניב הצנחות של חומרי נפץ ועוד.

עקב ידיעותיו הרבות בנושאי קשר, סייע רוזנברג גם לאנשי טיטו לתחזק את ציוד הקשר שלהם, וכך נוצר קשר חם בינו לבין צוותו של טיטו.

בנובמבר 1943, כחלק מכוחות הפרטיזנים, נכח בכנס השני של "המועצה האנטי-פשיסטית לשחרור יוגוסלביה" ביאיצה (כיום בבוסניה והרצגובינה), שבו הכריזה על עצמה המועצה כרשות המבצעת העליונה של יוגוסלביה.

מיד אחרי הכנס יצא עם מספר פרטיזנים פצועים, למסע חזרה אל חוף הים האדריאטי, שם עלו על ספינת טורפדו בריטית שלקחה אותם לבארי בדרום איטליה, ומשם בטיסה לקהיר, ולמושבו דאז, נהלל. 

בתחילת מלחמת העצמאות שירת במחלקת המדע וסייע בפיתוחי אמל"ח שונים, באותה תקופה הושאל לבקשתו של אהרון רמז כדי לסייע בהקמת קשר אלחוטי בשירות אויר, ולזכותו נזקפת ההנחתה ללא תקלה של מטוס הנשק "בלק 1" במנחת בית דראס.

עם הקמת משטרת ישראל מונה לראש מדור מבצעי הקשר, אך לאחר הקמתו והשלמת לימודי אלקטרוניקה בטכניון חזר למשקו שהחל להקים במושב בית שערים לעבודת החקלאות.

כחקלאי המציא ופתח פטנטים בתחום המים, במסגרת חברת עין-טל אותה הקים בקיסריה.

נשא את שרה ליברמן מנהלל, להם נולדו שני בנים ובת.

נפטר ב 25.10.2008 ונטמן בבית העלמין של מושב בית שערים.