אוריאל פז

נולד ביום ט' בכסלו תרפ"ג (29.11.1922) בבת גלים בחיפה.
סיים את בית-הספר הריאלי בחיפה, למד שנה מדעי-הרוח באוניברסיטה העברית ועבר לבית-הספר הממשלתי למשפטים בירושלים.
הצטרף לפלמ"ח בראשיתו, נאסר, ובקושי הצליחה משפחתו להשיג את שחרורו.
בימי מלחמת-העולם השנייה נענה לצו המוסדות והתגייס לצבא הבריטי. עלה לדרגת סרג'נט (סמל) והתמחה בתותחנות ובטנקים - גם מתוך כוונה לרכוש את הידע כדי למוסרו לחבריו ב"הגנה". מאוחר יותר צורף לבריגדה היהודית. בקרב המכריע על הנהר סניו הצטיין בגבורתו וקיבל אות הצטיינות ממדרגה גבוהה, שמלך אנגליה חתם בעצם ידו על מכתב הלוואי שלו. אחרי מיגור האויב הנאצי נשאר עוד באירופה והתמסר לפעולות סעד ועזרה בקרב שארית הפליטה ולמען העפלתם לארץ, ולשם כך עבר בכל ארצות אירופה המערבית והמרכזית.
במלחמת-העצמאות השתתף במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב כקצין קרבי, ואחרי המבצע עבר לחזית הצפון, לחם בשורות חטיבת "עודד", במבצע "חירם" לשחרור הגליל ונפל בקרב על תרשיחא ביום כ"ז בתשרי תש"ט (30.10.1948).
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.
הספריה שיסד "החבל הימי לישראל" בבית הימאים בתל-אביב נקראת על שמו.