כתריאל ורצברגר

נולד לבלה וצבי ורצברגר, בשנת 1920 בעיר בורשה, רומניה, למשפחה ציונית. קיבל חינוך תורני ב"חדר" וב"ישיבה" והשתלם בלימודים כלליים בכוחות עצמו. כבר בילדותו טבועה היתה בו תשוקה עזה לחיי עבודת-אדמה, אולם בגלל תנאי-החיים הקשים לא יכול להגשים את מאווייו.
בפרוץ מלחמת-העולם השנייה נלקח לפלוגות-העבודה של הצבא ההונגרי, ולאחר תלאות רבות הצליח להסגיר את עצמו לצבא הרוסי. היה בשבי הרוסי עד שהתגייס לצבא-השחרור הרומני, בו שירת כשנה. באותו זמן נודע לו על השמדת הוריו בידי הנאצים.
בשנת 1947 עלה ארצה באוניית-המעפילים "כנסת-ישראל", נתפס והוחזק שנה במחנות המעפילים בקפריסין. עם עליתו ארצה, הצטרף לשורות הלוחמים. השתתף בכיבוש בית-ג'יז ובית-סוסין ליד לטרון.
ביום ז' בתשרי תש"ט (10.10.1948), בהתקפת האויב על גבעת בלטון, ליד תרשיחא, נפל עם כמה מחבריו בידי האויב שהתעלל בהם והרגם. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנהריה.