ורה אטקינס

נולדה בעיר גלץ (GALATI) שברומניה בשנת 1908 בתם היחידה של מקס רוזנברג והילדה אטקינס. בשנת 1931 נשלחה לבריטניה ולמדה שם בקורס למזכירות בכירות כולל הדפסה עיוורת באנגלית וצרפתית. בשנת 1933 נפטר אביה, ובשאיפתה לזהות בריטית, אימצה את שמה האמצעי של אמה – אטקינס – כשם משפחתה. היא חזרה לרומניה כמזכירה בכירה, מתורגמנית ומנהלת יחסי ציבור של חברות זרות המעורבות בתעשיית הנפט הרומנית. במקביל החלה לפעול כסייענית לשירות המודיעין הבריטי MI-6.

בשלהי שנת 1937, כאשר חשה שהאנטישמיות ברומניה איננה מאפשרת לה ולאמה להמשיך באורח החיים שניהלו בבוקרשט, הן החליטו להגר לאנגליה. אולם בניגוד לאמה שקיבלה מייד את האזרחות הבריטית, בהיותה ילידת רומניה נחשבה לנתינה זרה.

באפריל 1941, החלה את שירותה ב- SOE . היא הייתה למפעילה המרכזית של 470 סוכנים אשר פעלו בצרפת. היא תיאמה את ההכנות להחדרתם והיה לה מידע על כל משימה חשאית שהוטלה על כל אחד מהסוכנים באופן אישי ונשאה באחריות אישית לפעילותו של כל אחד מ"חבריה" (כפי שנהגה לכנותם). ובמיוחד היא הזדהתה עם הנשים-הסוכנות שהפעילה מעבר לקווי האויב. אחד השיאים בפעילות סוכניה היה בהשתלבותם בנחיתת בעלות הברית בנורמנדי כאשר הם עסקו בניתוק כל קווי התקשורת הגרמניים במרחב הנחיתה וניתוק רבים מהכוחות הגרמניים מיכולת דווח או קבלת הנחיות מהרמות המפקדות עליהם.

לאחר המלחמה, כאשר 118 מסוכנים וסוכנות אלו לא שבו ממשימותיהם, פעלה באופן אישי ובמאמץ של אדם יחיד כמעט לסרוק את אירופה, לאתר אותם ולהבין מה קרה להם. ברשימת הנעדרים שלה היו גם 16 נשים. היא הצליחה בכך, ב- 117 מקרים. תוך התגברות על התוהו ובוהו של גרמניה המופצצת לאחר המלחמה, הלכה בעקבותיהם של סוכניה עד לתוך מחנות הריכוז וההשמדה, וסייעה לתפוס רבים מפושעי המלחמה ששבו את הסוכנים והרגו אותם. היא סיפקה עדויות אשר אפשרו להעמיד לדין רבים מהנאצים שנטלו חלק בפשעי המלחמה ולהכריע את דינם. במשך מרבית שנות המלחמה, תוך שירותה במנהל למבצעים מיוחדים, לא קיבלה אזרחות בריטית, ומאז דצמבר 1941 (יום הכרזת המלחמה על רומניה) היא אף נחשבה לנתינת מדינת אויב. רק בשנת 1944, ולאחר השתדלות אינטנסיבית של מפקדיה, אישר משרד הפנים הבריטי את אזרחותה. הדבר אפשר לגייסה סוף-סוף באופן רשמי לכוחות המזוינים (עד אז שרתה כאזרחית), לשירות העזר לנשים של חיל האוויר הבריטי (WAAF) ולהעניק לה דרגה של רב-סרן (SQUADRON LEADER).

בשנת 1946 נסגר המנהל למבצעים מיוחדים. רק בשנת 1997 החליט משרד ההגנה הבריטי להעניק לה עיטור – מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE). נפטרה בשנת 2000.