קלוד אבלין

נולד בפריז להורים שהיגרו מרוסיה ב-1891, וקיבלו אזרחות צרפתית ב-1905. הוא למד בבית הספר אנרי הרביעי בפריז, ואחר כך בעיר ורסאיי, שאליה עברו הוריו.
ב-1915 התנדב כחובש במלחמת העולם הראשונה, ואחר כך למד בקולג' בפריז, אך בריאותו התערערה והוא נאלץ להפסיק את לימודיו. ב-1918 - 1919 התגורר ליד העיר קאן שבדרום מזרח צרפת, ושם החל לכתוב בשם העט קלוד אבלין.
ב-1919 פרסם את שיריו הראשונים בכתבי עת. ב-1920 שב לפריז, שימש כמזכיר של אגודת חובבי ספרים וכעורך של כתב עת לענייני אמנות. עד 1930 הספיק לכתוב עשרה כרכים בשם "קובץ פילוסופי". ב-1932 פרסם את הרומן "מותו הכפול של פרדריק בלו", שזכה להצלחה רבה בציבור, וב-1936 - את הרומן "האסיר".
בתקופת הכיבוש בנאצי במלחמת העולם השנייה הצטרף למחתרת הצרפתית. כנוטה לשמאל הפוליטי, הוא פגש באלבר קאמי שאתו השתתף בהוצאה לאור של עיתון אנטי פאשיסטי. כמו כן השתתף בכתבי עת של אינטלקטואלים קומוניסטים.
הוא היה חבר הנהלת האגודה האירופית לתרבות שנוסדה בונציה ב-1950. ב-1952 זכה בפרס הגדול של אגודת הסופרים הצרפתיים. הוא נודע כיוצר רבגוני שכתב רומנים, שירים, מחזות, אמרות ומאמרים. החל ב-1974 כתב את זיכרונותיו.
נפטר בפריז ב-1992.