יצחק אבידוב

נולד בשנת 1917 בסולייוב, פולין. היה חבר בנוער הקומוניסטי הפולני ופעיל באיגוד המקצועי של עובדי הטקסטיל בעיר לודז`.

בשנת 1939 השתתף בהגנה על ורשה. לאחר נפילת העיר יצא עם חברתו לחיים, דורה, לאיזור הכיבוש הסובייטי.

לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות, ביוני 1941, אירגן קבוצת צעירים ליציאה ליער לשם מלחמה בגרמנים. לקראת היציאה גנבו אחדים מהחברים, שהועסקו בעבודות כפייה על ידי הגרמנים, חלקי רובים, מהם הרכיבו כלי יריה מאולתרים.

ביולי 1942, כשהגרמנים החלו לרכז את היהודים לקראת חיסול הקהילה המקומית, יצאה הקבוצה שמנתה 21 איש ואישה, אל היער, והחלו בפעולות חבלה ואיסוף נשק. הם יצרו קד עם פרטיזנים מקומיים ויצרו יחידה משותפת, תחת פיקודו של המאיור קרטוכין (KARTUCHIN) במסגרת החטיבה של "דיאדיא פטיה" (DIADIA PETIA). באחת הפעולות נפצע בזרועו, אך חזר לפעילות קרבית כעבור תקופה קצרה.

בינואר 1944, עם שחרורה של העיר סרני (SARNY) מידי הגרמנים, שוחרר עם בת זוגתו מהיחידה ועברו להתגורר בסרני, שם גוייס לעבודה בלשכת הגיוס.

במקביל עסק ב"בריחה" - אירגון ניצולים יהודיים ליציאה לעבר ארץ ישראל.

בספטמבר 1944 נפגש בלובלין עם אבא קובנר, ויחד איתו, אליעזר לידובסקי, בצלאל מיכאלי וד"ר פלדשו יסד את קבוצת ה"נקם", כשקובנר - מפקדה, והוא - סגנו. מספטמבר 1945, כשקובנר נסע בשליחות הארגון לארץ ישראל, שימש מפקד הארגון בפועל.

ביוני 1946 עלה ארצה.

נפטר ב- 15.11.2004