יוסף סמנוביץ אגרנובסקי

נולד ב-25 במארס 1909 בחרקוב, האימפריה הרוסית (היום אוקראינה). בשנת 1929 התפקד לשורות המפלגה הקומוניסטית והתגייס לצבא האדום. בשנת 1933 סיים לימודיו באקדמיה הצבאית לטיס.

את המלחמה החל בחזית המזרח הרחוק כמפקד טייסת הפצצה כבדה 39. באוקטובר 1941, הועברה הטייסת לחזית המערב במלחמה מול גרמניה. הוא פיקד על הטייסת עד ה-20 במארס 1942 והשתתף עמה בהגנה על מוסקבה ולנינגרד.

מה-20 במארס 1942 עד 1943 היה סגן מפקד חטיבת הפצצה ארוכת-טווח ה-3 וקודם לדרגת מאיור.

מ-1943 עד יוני 1944 פיקד על חטיבת הפצצה ארוכת הטווח ה-1 וקודם לדרגת פודפולקובניק.

מיוני 1944 עד מאי 1945 שירת כסגן מפקד חטיבת ההפצצה ארוכת הטווח ה-339. לאחר מכן קודם לסגן מפקד דיביזיה אווירית.

במהלך כל המלחמה טס ב-123 גיחות ממבצעיות, 63 מתוכן גיחות ליליות. הוא השתתף בקרבות כיבוש מזרח פרוסיה, קניגסברג וברלין.

אחרי המלמחה, מ-1947 עד 1950 פיקד על דיביזיית ההפצצה ארוכת הטווח ה-22.

נפטר בשנת 1997 בקלוגה, רוסיה.

עיטוריו: הדגל האדום, מסדר אלכסנדר נבסקי, שני עיטורי מלחמת המולדת דרגות 1 ו-2, הכוכב האדום, מדליות ההגנה על מוסקבה ולנינגרד ומדליות כיבוש קניגסברג וברלין.