יפים לבוביץ אלסקובסקי

נולד ב-17 באוגוסט 1899 ביורוביצ'י, האימפריה הרוסית. לאחר שסיים לימודיו בבית הספר המסחרי, גויס לשורות הצבא הרוסי הצארי במלחמת העולם ה-1, שם נחשף לראשונה לאידאולוגיה הבולשביקית ולאחר המהפכה, ערק לכוחות המשמר האדום.

ב-5 במאי 1919 גויס רשמית לצבא האדום. מ-1919 עד 1921 לקח חלק במלחמת האזרחים. תחילה היה חייל פשוט ולאחר מכן החל לפקד על כיתות קשר. הוא שירת בגדוד המיוחד "גובצ'ק" ולחם נגד יחידותיו של הגנרל דניקין ונגד קבוצות מורדים של המפקדים גריגורייב ואנטונוב. כמו כן, השתתף במערכות בסמצ'י ומרכז אסיה. ב-1924 סיים לימודיו בבית הספר הצבאי לקשר. ב-1932 סיים לימודיו באקדמיה הצבאית הטכנית לאלקטרומכאניקה ושירת כעוזר קצין הקשר של ארמיה והיה מרצה באקדמיה.

מ-1939 עד 1940 לקח חלק במלחמה נגד פינלנד.

מ-1941 עד 1943 היה סגן קצין הקשר של חזית קלינין. ב-1944 מונה לעוזר קצין הקשר של החזית הבלטית ה-1. מ-1944 עד 1945 היה סגן קצין הקשר של החזית האוקראינית ה-1. ב-26 באפריל 1945 קודם לדרגת גנרל-מאיור.

אחרי המלחמה מילא תפקידים נוספים עד פרישתו ב-13 בספטמבר 1960.

נפטר ב-20 באפריל 1988 בלנינגרד.

עיטוריו: עיטור לנין, שני עיטורי הדגל האדום, שלושה עיטורי מלחמת המולדת דרגה 1 (מוזהב), עיטור הכוכב האדום ומדליית הצטיינות בקרב.