חיפוש לוחם א-ב

פרידה וטנברג

פרטים אישיים הדפסה

פרידה (תרז ורדיה) וטנברג
בת אילה
נולדה ב: פריז,צרפת
ב: 15/04/1924
שרות במחתרות: צרפת
יחידה: אוז"ה, "תנועת הנוער הציוני","הצבא היהודי"
תפקיד: לוחמת מחתרת
נפטרה ב צרפת
ב: 03/04/2020

שנות פעילות

פעילות במלחמת העולם השנייה

  • 1940-1945 צרפת, לוחמת מחתרת

פעילות בשירות צה"ל

  • 1948-9 - מלחמת העצמאות

קורות חיים

 נולדה בפריז באפריל 1924 להורים שהגיעו לצרפת מלודג' שבפולין. פרידה, בהיותה תלמידת תיכון בת 16, הצטרפה באוקטובר 1940 לתא המחתרתי הגוליסטי של בית הספר ויקטור הוגו בפריז. תחילה, הדביקה מודעות הקוראות לבני הנוער להתנגד לכובש הגרמני. 

ב- 1941 גוייסה לאוז"ה (OSE), ארגון שהתמקד בהצלת ילדים. היא הקימה וניהלה אתר של הארגון ברחוב רוזייה בפריז, אשר שימש לפעילות ילדים בשעות הפנאי שלהם, כדי שלא ישחקו ברחוב ויחשפו לסכנת מעצר על ידי הגרמנים. במקביל יצרה תעודות מזוייפות לתלמידים יהודיים.  לאחר שאמה נעצרה ונשלחה למחנה המעצר דרנסי, ממנו נשלחו היהודים לאושוויץ, הצליחה לשחרר אותה, לאחר שהציגה תעודה כי היא עובדת עבור מפעל חיוני לגרמנים, ודאגה להעביר אותה לאזור הדרומי ה"חופשי לכאורה".

כאשר הגרמנים חיפשו אותה כדי לעוצרה היא ברחה לאזור הכיבוש האיטלקי שם  גויסה על ידי סשה רסין (מיידנברג), א עברה לגרנובל ופעלה שם במסגרת "תנועת הנוער הציוני" בפיקודו של אוטו ג'ינייבסקי (טוטו-ד"ר איתן גינת) ובהמשך בפיקודו של ג'ורג' שנק. במסגרת זו היא הובילה קבוצות ילדים לעיר אנמאס בצרפת, הגובלת בג'נבה, כדי להעבירם לשוויץ. בשל מראה הלא יהודי, הוטלו עליה משימות רגישות ומסוכנות, כמו יצירת קשר עם ראשי עיריות ומזכירי עיריות באזורי סאבואה Savoie ואיזר Isere, אשר הסכימו להוסיף את החותמות של העיריות על התעודות המזוייפות ולהכניס את השמות לרשומות הרישמיות של העיריות, ובכך יצרו "תעודות מזוייפות אמיתיות". העברת חבילות מזון לאסירים בבתי הסוהר, והעברת כספים לצורך הפעילות המחתרתית, של "הצבא היהודי" ברזיסטנס היהודי. היא נשלחה לטולוז ובמסגרת ארגון ה"צבא היהודי", אספה בגדים ונעליים, כדי לשמש חברים בשיירות של יהודים, שעמדו לחצות את הפירנאים, ברגל, לספרד. היא העבירה בחשאי מזון לאסירים, עובדי כפיה, בפורט דה בורדו שהוכרחו לעבוד בהקמת בסיס לצוללות לגרמנים. לאחר שהגסטאפו עלה על עקבותיה, היא עברה לאזור הוט גארון Haut Garonne , ויחד עם חברי "תנועת הנוער הציוני" וה"צבא היהודי" ברזיסטנס היהודי, סייעה בהצלת יהודים.

בעת קרבות השיחרור היא נשלחה לקלרמון פרון Clermont-Ferrand כדי לתפוס תיקים של הקומיסאריט הכללי לעניינים יהודיים, ואספה שם תיקים ומסמכים שתיעדו שמות של יהודים שנעצרו וגורשו למחנות המוות. בהמשך, היא נשלחה בהוראת מפקד "הצבא היהודי" פולונסקי ובאישור השילטונות הצבאיים בצרפת למשימות של איתור ילדים שהוחבאו אצל נוצרים, והבאתם לרשת בתי יתומים OPEJ , שהוקמו על ידי ותיקי "הצבא היהודי" בראשות לוסיין לובלן.

היא עלתה לארץ-ישראל ב- 1947 והשתתפה בקרבות מלחמת השיחרור.

היא זכתה לעיטורים של לוחמת הרזיסטנס, אות אביר מסדר ההצטיינות הלאומי ( Chevalier de l''ordre du mérite, carte de combattante volontaire de la résistance ). במשך שנים רבות היא פעלה כמתנדבת במרכז לזיכרון השואה בפריז, הרצתה על השואה והרזיסטנס היהודי, וזכתה בצרפת למעמד תיקשורתי של גיבורת רזיסטנס יהודית. נישאה למרסל רודמן, הורים לאמנון ואניטה.

ב- 3.4.2020 נפטרה בפריז, ממחלת הקורונה, ימים אחדים לפני יום הולדתה ה-96 .