יעקב יודוביץ צ'פיצ'ב

נולד ב-1909 בחצי האי קרים, באימפריה הרוסית. השתייך לקהילה קטנה של יהודי קרים, שמנתה 8-5 אלפי איש, דיברה שפה מקומית ותורכית, שנכתבה באותיות עבריות וגרה בעיקרה בערי חצי האי. חלק מהם ברח לתוככי בריה"מ וניצל וחלקם נרצחו ע"י הגרמנים בשל מוצאם היהודי. התגייס לצבא בשנת 1931 ושירת בגדוד ארטילרי בדיביזיית חי"ר 3. נשאר לשרת בצבא הקבע ובמקביל החל לכתוב שירים, שפורסמו בירחון הצבא האדום ואח"כ יצאו בספר שירים. בסוף שנת 1939 נשלח כפוליטרוק בסוללת ארטילריה, במזרח הרחוק.
כשפרצה המלחמה, הועברה הדיביזיה בה שירת לאיזור לנינגרד תחת פיקוד הארמיה ה-4. באוקטובר שימש סגן מפקד גדוד טנקים במקום הפוליטרוק שנהרג. בהמשך הקרבות נפצע ופונה לבי"ח. בהמשך מונה לכתב בעיתון הארמיה, בו פרסם גם את שיריו. במקביל השתתף באופן פעיל בלחימה ובאחד המבצעים נפצע קשה ונותח. לאחר החלמתו במאי 42 נתמנה לסמג"ד לענינים פוליטיים באחד מגדודי חטיבה 243 המיוחדת, שפעלה בקובן. סייע הן בשמירה על המוראל ביחידתו והן בתפקידי לחימה, נפצע שוב ואושפז. בקיץ 44 היה כבר בדרגת רס"ן וחזר ליחידתו בחזית. המשיך במילוי תפקידו ונלחם עם חייליו בצליחת האודר ובכיבוש העיר וורוצלב (ברסלאו), בדרך לברלין. הקרבות שהתנהלו בה היו קשים והתנהלו מבית לבית. הוא התרוצץ בין חייליו ופתר בעיות לחימה שונות, שנתגלו תוך כדי הקרב. בעת שטיפל בהשתלטות על בנין ממנו נורתה אש כבדה נפגע מכדור שהרגו במקום. על פעילותו בקרב הוענק לו עיטור גיבור בריה"מ. נקבר בברסלאו