צבי אנקורי

נולד ב-1920 בטרנוב שבגליציה המערבית, פולין, כהישק ורובל, לחזן יצחק אייזיק ורובל. עלה לישראל ב-1937 והצטרף לקיבוץ חניתה.

במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת התובלה 178 בצבא הבריטי, עמה פעל במצרים, בקירנייקה בלוב, במלטה, באיטליה ופעל בין יהודי בנגאזי, לוב, ואחר כך ברומא.

לאחר המלחמה חיפש את אחותו, מלה. הוא נסע לפולין, החייל היהודי הראשון מארץ ישראל שהגיע לשם. עד טרנוב הגיע, אך העלה חרס בידו. כאשר חזר לבריגדה, הממוקמת בהולנד, פנה למשלחת הצבאית הבריטית במוסקווה ובקש את עזרתה. המפקד הישיר שלו נרתם למלאכה, ובעזרתו נוצר קשר עם הבריטים בברית המועצות. אלה, למרבה ההפתעה, התערבו, סייעו, ובאמצעותם התגלה המקום שאחותו שהתה בו. הבריטים אף שיכנעו את הרשויות הסובייטיות לתת לאחות לחזור לפולין "מולדתה". הוא שוב יצא לפולין, ופגש את אחותו. כאשר הם הצליחו לצאת את פולין והגיעו לצרפת, התברר שבינתיים הבריגדה פורקה. הוא הצליח להגיע לנציג הצבאי הבריטי הבכיר בפאריס, והלה התערב ונתן לו את האפשרות להתלוות לאחותו הנכה והמדוכאת ולהביאה לישראל.

במלחמת השחרור היה ממפקדי הגדנ"ע בירושלים.‏ לימד באוניברסיטאות תל אביב, העברית, אוהיו וקולומביה. תחומי מחקריו הם תולדות יהודי האימפריה הביזנטית ותולדות הקראים.