חיפוש לוחם

גולדה בנצ'יק

פרטים אישיים הדפסה

גולדה (אולגה Pierrette) בנצ'יק
נולדה ב: קישינב,רוסיה
ב: 10/05/1912
שרות בצבא: צרפת
השתתפות במאבק הפרטיזנים: צרפת
יחידה: קבוצת מנושיאן
הוצאה להורג ב שטוטגארט צרפת
ב: 10/05/1944

קורות חיים

נולדה במשפחה של יהודים עניים, בשנת 1912, כגולדה (ובשמה הרוסי "אולגה") בנצ'יק, בקישינב,שבחבל בסרביה באימפריה הרוסית. ב-1918 החבל סופח לרומניה. היא עבדה בבית מלאכה לתפירת מזרנים ובגיל 12 נעצרה לראשונה באשמת השתתפות בשביתה. למרות גילה הצעיר הוכתה ונכלאה. היא המשיכה לפעול במסגרת ארגוני העובדים ולהשתתף בשביתות והפגנות. נישאה למשורר הקומוניסטי אלכסנדרו ז'ר ויחד פעלו במסגרות של פועלים. בשנת 1933 נעצרה במהלך הפגנה אנטיפשיסטית ונידונה לכמה חודשי מאסר. לאחר שחרורה החליטו השניים לעזוב את רומניה ובשנת 1938 עברו לצרפת, שם פעלה במתן סיוע לפליטים הרפובליקנים של מלחמת האזרחים בספרד (בעלה נלחם שם לצד הרפובליקנים) ובהעברת נשק לצד הרפובליקני. בשנת 1939 ילדה את בתה, דולורס, הקרויה על שם הלוחמת הקומוניסטית הספרדיה, דולורס איברורי שכונתה La Pasionaria.
לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית הצטרפה לרזיסטנס ופעלה באזור פריז במסגרת הקבוצה המפורסמת של מיסאק מנוחיאן, F.T.P. – M.O.I. - Francs-Tireurs Partisans שפעלה במסגרת Main d’Oeuvre Immigre, הגלגול החדש של מה שהיה Mouvement Ouvrier International עם אותם ראשי תיבות. הקבוצה כללה מעט יותר מעשרים לוחמים, מרביתם מהגרים וכמחציתם יהודים. במסגרת תפקידיה בקבוצה, במסווה שם הקוד Pierrette, הרכיבה פצצות והעבירה חומרי נפץ וכלי נשק ממקום למקום, לפי הצרכים המבצעיים. הקבוצה ביצעה במהלך 20 חודשים 229 פעולות מזוינות, כולל חיסולו של גנרל אס אס יוליוס ריטר, הממונה על עבודות הכפייה. במהלך התקופה הזאת מסרה גולדה את בתה למשפחה כפרית והייתה מבקרת אותה רק בשבתות. בנובמבר 1942 נעצרה על ידי הגסטפו עם עוד 22 מפעילי הקבוצה בשעה שנפגשה עם אחד מראשי הקבוצה, מרסל ראימן (Marcel Rayman). אחרי משפט מהיר הוצאו להורג ביריה כל הגברים. על פי חוקי צרפת לא היה עונש מוות לנשים, לכן הועברה לשלטונות גרמניה הנאצית בשטוטגרט, ששפטו אותה מחדש ודנו אותה למוות. גם אחרי שנידונה למוות נמשכו חקירותיה בעינויים, אך היא לא הלשינה על חבריה. בעמוד 103 של המדריך למשפט פלילי של הוורמכט נכתב: ...חולי נפש ונשים בהריון לא יכולים להיות נידונים למוות; ביום גזר הדין השופט קובע את השעה והמקום של ביצוע גזר הדין ומוסר אותם למעוניינים בכך, אך לא לנידונים: ביצוע גזר הדין של הגברים נעשה בירי ושל הנשים בעריפה. ב-20 במרץ 1944 היא הועברה לקארלסרוהה לתא מואר יום ולילה. נודע לה על גזר דינה מכך שארוחותיה שופרו וניתנו לה סיגריות ואלכוהול באופן חופשי.
ביום הולדתה ה-32, בשעה 5.00 בבוקר, הוצאה להורג באמצעות גיליוטינה. לפני מותה היא כתבה מכתב פרידה לבתה הפעוטה, מכתב שהשתמר למרות הגלגולים שעבר ולבסוף הצלב האדום העביר אותו לידי הבת.