משה בר תקווה

נולד בגליציה בשנת 1905, בשם משה פסטרנק. סיים את לימודיו בבית ספר תיכון דובר פולנית וגרמנית והיה חניך השומר הצעיר.

עלה בשנת 1923 לארץ ישראל. לאחר מכן נסע לאיטליה לשם לימוד מסחר בינלאומי. ב-1929, לאחר שסיים את לימודיו, חזר לפולין כדי ללמוד שם בבית הספר לקצינים, ואף שירת בצבא הפולני כקצין.

בראשית שנות השלושים, חזר לארץ ישראל והחל לפעול במערכת ההדרכה של ארגון ההגנה. הוא קיבל את הכינוי המחתרתי "קונרד". בשנים 1935 עד 1936 היה מדריך שדאות וטקטיקה במחוז הדרום. בתקופת המרד הערבי הגדול (1936-1939) היה מראשוני הפו"ש ומונה למפקד אזור נס ציונה ובית חנן. בשנות הארבעים הוא התקדם במערך ההדרכה של ההגנה ושימש כמדריך ואחר כך כמפקד קורסי המ"מים של ההגנה שהתקיימו בג'וערה. במסגרת זו עיצב את סיכת המ"מ (חרב שזורה בענף זית) שהפכה לסמל ההגנה ושולבה לבסוף בסמל צבא הגנה לישראל. אחרי הקמת הפלמ"ח מונה למדריך ראשי של הפלמ"ח.

בשנת 1943 התגייס לצבא הבריטי, בניגוד לרצון מפקדת ההגנה, ושירת בבריגדה היהודית כקורפורל.

עם תום המלחמה למד איטלקית, והפך לפעיל בעלייה ב' באיטליה, כעוזרו של יהודה ארזי, פיתח קשרים עם גורמים שונים  וסייע רבות ביישור ההדורים שנוצרו עקב הפעולה המחתרתית באיטליה, כן עסק בארגון קבוצות פליטים יהודים והכנתם לקראת העלייה לארץ. 

בתחילת שנת 1947 חזר לארץ ושימש כראש לשכת ההדרכה של "ההגנה" ופיקד על קורס המ"מים האחרון של הארגון.

במלחמת העצמאות שימש כעוזרו של ראש אג"מ והרמטכ"ל בפועל, יגאל ידין והיה אחראי על חזיתות המרכז והדרום. עם תום המלחמה, עבר קורס שריון בצרפת, ובשנת 1951 התמנה לקצין שריון ראשי בצה"ל, הוא הרחיב את החיל וביסס אותו. בשנת 1955 סיים את בית הספר הצבאי "אקול סופריר דה גר" בצרפת והתמנה לראש מחלקת התכנון במטכ"ל ולאחר מכן לנספח צה"ל באיטליה. הוא פרש מצה"ל בשנת 1959 בדרגת אל"מ. בהמשך היה מראשי רפא"ל.

נפטר בשנת 1994.