נתן אברהם

נולד בשנת 1927 למתילדה וליעקב בעיר אבאדאן שבאיראן, השלישי למשפחה מסורתית אמידה. אביו יעקב, יהודי־תימני, נולד בצנעא בירת תימן, עבד בחברת הנפט האנגלו־איראנית ואחר כך החל לסחור בביגוד. כשהיה בן שש נשלח עם אחיו הצעיר ריימונד, ללמוד בפנימיה היוקרתית "סנט מרי" של המסדר הישועי במומבאי שבהודו. תחילה התגורר בפנימייה ואחיו אצל דודתו, אולם לאחר זמן נאלץ מסיבות כלכליות לעבור גם הוא אל הדודה. 

בשנת 1939, בעקבות המשבר הפוליטי באיראן, עזבה כל משפחת נתן את אבאדאן ועברה למומבאי שבהודו. עקב המעבר הורע מצבה הכלכלי של המשפחה. כיוון שאמו של נתן חששה שיאבד את זהותו היהודית החליטה להעבירו לבית הספר היהודי־ציוני ע"ש סר יעקב ששון, שהיה בעל אוריינטציה בית"ריסטית. 

בגיל 14 זכה במקום הראשון בתחרות נאומים פוליטיים בבית הספר, שערכה קהילת יהודי מומבאי.

באוגוסט 1943 הצליח להתנדב לצבא הבריטי, תוך שזייף את שנת הולדתו. הוא עבר הכשרה כטייס ושירת בחיל האוויר המלכותי. 

בשנת 1945 קיבל כנפי טיס והחל להשתלם בהטסת מטוסי הפצצה מסוג הוריקן והאוורד. 

בשנת 1946 נשלח להתאמן בהטסת מטוסי ספיטפייר. בבסיס זה הכיר טייסים יהודים אחרים. בסוף אותה שנה השתחרר מהשירות.

לאחר השירות הצבאי עבד כטייס בחברת התעופה הפרטית "אמביקה איירליינס" ובחברת "אייר אינדיה".

בשנת 1948 התנדב כטייס לחיל האוויר הישראלי במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), ושירת מלחמת העצמאות בגף 35, שעיקר עיסוקו היה טיסות אספקה לסדום המנותקת. 

ב-1950 התחתן עם רוזי שוורץ אך כעבור שנה, עם ילדה מנישואיהם, התגרשו. בשנת 1951 נשלח לבריטניה לעבור אימון כטייס המוסקיטו הראשון של חיל האוויר הישראלי, ופרש מהשירות הצבאי באותה שנה. בשנות ה-50 עבד כטייס באל על ובדצמבר 1958 התפטר בדרגת קברניט.

התגורר בתל אביב, ופתח ברחוב פרישמן בית קפה בשם "קפה קליפורניה", שהפך למקום מפגש של הבוהמה התל אביבית.

פעל לאורך שנים רבות למען מוכי גורל בעולם השלישי, וערך מבצעים הומניטריים רבים.

 בתחילת 1973 רכש אונייה, וקרא לה "ספינת השלום", והפעיל בה תחנת רדיו ששידרה מוזיקה ושידורים הקוראים לשלום עד 1 באוקטובר 1993. ב-27 באוגוסט 2008 נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.