גבריאל שלמה אורן

נולד לעדה ומשה הכה, ב- 13/03/1923 בפשמישל, פולין. בגיל 10 עלה לארץ ישראל.
בגיל 13 הצטרף ל"הגנה", שירת בנוטרות, ממקימי פלוגה ד' של הפלמ"ח. בוגר קורס המ"כים של הפלמ"ח ברמת יוחנן ב-1941, יחד עם צביקה זמיר ואליהו סלע "רעננה".
התנדב לצבא הבריטי. התגייס בצריפין ב-16.11.1942. שרת במסגרת חיל ההנדסה, בארץ ישראל, במצרים, ביון ובלבנון. היה חייל ארץ-ישראלי יחידי בגדוד בריטי טהור. השתחרר ב- 17.05.1946.
היה מפקד מחלקה בפלוגה המיוחדת של "ההגנה" מחוז תל-אביב, ממקימי גדוד 42 של חטיבת "קרייתי".
בוגר קורס הקצינים מספר 2 של צה"ל ב-1948 – "הקורס שלא נגמר".
בין 1967-1950 שרת כקצין המודיעין של שייטת הטורפדות בחיל הים, השתתף בתפיסת המשחתת "אברהים אל אוול" ב-1956. שירת כקצין קישור לאו"ם, תחת אש, בגזרת תל-קציר ועין גב במהלך הקרבות ב-1960.
מערב מלחמת ששת הימים במאי 1967 ועד פטירתו ב-1981 שימש כקצין הסברה וליווי בדובר צה"ל, כולל שנה של התנדבות לשירות קבע,בדרגת סא"ל, בזמן מלחמת ההתשה.
השתתף באופן פעיל במלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים.
נפטר בתל אביב בשנת 1981.