יצחק אחיטוב

נולד בעיירה ז'לוכוב שבפולין בחורף 1920, בן יחיד לאמו לאה ולאביו מרדכי גוטרמן. הוריו השתייכו לזרם ציוני ומשכיל אולם בשנת 1924 משנישואיהם עלו על שרטון יצחק עבר להתחנך בבית סבו וסבתו בז'לוכוב ולפיכך גדל ולמד בסביבה דתית, ראשית לימודיו – ב"חדר". אביו, מרדכי, נפרד מן המשפחה ועלה ארצה. הוא התיישב בתל אביב כיהן כמזכיר מפלגת הפועל הצעיר והתבסס כפעיל בהסתדרות והוסיף ולמד בלימודי ערב. בשנת 1927, נשלח יצחק בן ה 7 להצטרף אל אביו בארץ ישראל. למד בבית הספר לבנים בתל אביב, שנה אחת בבן שמן, בבית החינוך לילדי העובדים בתל-אביב, ובבית הספר החקלאי בגבעת השלושה. בכתה ז' הצטרף לתנועת הנוער העובד, קבוצתם נקראה קבוצת "תלם" – קבוצה שנשארה מלוכדת לאורך שנים רבות ואשר חלקה התבסס ברמת יוחנן והיה מעמודי התווך של הקיבוץ. בשנת 1938 יצא להכשרה באשדות יעקב. בשנת 1939 השתתף בסמינר הנוער העובד בנען, בסיומו יצא להדרכה והיה מראשוני סניף הנוער העובד בקריית חיים. בשנת 1940, נשלח עם קבוצתו לקבוץ רמת יוחנן, שם נשא לאשה את חברתו נעמי אבישר.

מלחמת העולם השנייה, שאיפתו לסייע בחיסולו של היטלר, תקוותו הסמויה להציל יהודים ואולי גם למצוא את אמו ומשפחתה, דחפו אותו להתנדב ולהתגייס לצבא הבריטי. בשנים הראשונות לגיוסו שמר על מתקנים צבאיים בארץ, במצרים ובלוב. בשנת 1944, צורף עם יחידתו לבריגדה היהודית. בסוף חורף אותה השנה, אחרי תקופת אימונים קשה, הועברה היחידה לַחזית בִּצפון איטליה, וחייליה זכו להילחם כיחידה יהודית תחת דגל האומה. אחרי כניעת הגרמנים, הבריגדה עברה להולנד ולבלגיה שם שמר עם חבריו על שבויים גרמניים שעסקו בפינוי מוקשים,ובאופן לא רשמי חבירה לניצולי השואה. הם אספו מזון ממקורות שונים והעבירו אותו למחנות הפליטים היהודיים, וסייעו בהעברת ניצולי השואה לאוניות המעפילים שהביאו אותם לישראל. בשנת 1946 שוחרר מהצבא הבריטי וחזר לישראל, לאשתו ובנו ניב.

נישואיו לא עלו יפה ובשנת 1947 נפרדה המשפחה. בשנת 1947 ירד לנגב והצטרף לפלמ"ח. עיקר העבודה היה שמירה על קו המים על דרכי הנגב, מארבים ועוד. ב 14-15 במאי 1948, הגיע לכפר דרום כקצין הסברה כאשר יחידות צבא מצרי כבר פלשו לנגב. והישוב היה מבודד לגמרי בין כפרים ערבים והיה קשה להגיע אליו. בפיקודו התפנה המקום מיושביו.

בשנת 1949 חזר לרמת יוחנן ואל עבודת החקלאות. היה מעורב בחיי הקהילה בכל התחומים. בהנהגת הקהילה כמזכיר, כחבר בוועדות שונות מן הועדות הכלכליות ועד לועדות החברה והתרבות.עד מעל לגיל 80 התייצב יום יום לעבודתו באבוקדו. נפטר בשנת 2014.