גדעון בן ישראל

נולד בשנת 1923 בחיפה בשם גדעון פריזר. בשנת 1937 הצטרף לארגון "ההגנה". במסגרת פעילותו ב"נוער העובד" בירושלים פעל כאחראי לגיוס הנוער לגדנ"ע, ומרבית בני דורו הירושלמים גויסו על ידו.

במלחמת העולם השנייה, עוד בטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, התגייס לצבא הבריטי, שירת ב"באפס" ולימים בגדוד השלישי של הבריגדה היהודית, עמו נלחם בחזית נהר הסניו באיטליה. 

בתום מלחמת העולם השנייה, נשאר באירופה ושירת בהתנדבות במשך שנתיים נוספות ברומניה ובהונגריה, כשליח הבריחה ו"ההגנה" להצלת היהודים ולהעלאתם ארצה. במהלך שליחותו היה חלק ממבצע "הכפילים", במסגרתו קבוצת פרטיזנים ופליטים יהודים החליפה קומץ מחיילי הבריגדה שחבריה השתחררו מהצבא הבריטי במקומם.

במלחמת העצמאות שירת כמ"פ בגדוד 68 (חטיבת עציוני), בירושלים ובסביבתה, ולחם עד שנפצע.

לאחר סיום מלחמת העצמאות למד כלכלה ויחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון. בתום לימודיו באנגליה חזר לישראל בשנת 1953. כיהן כמזכיר מועצת הפועלים בבאר שבע, בשנים 1953-1959. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י בכנסת הרביעית ובכנסת החמישית, מסוף 1959 עד סוף 1965. לאחר הקמתה של רפ"י, בשלהי כהונתה של הכנסת החמישית, עבר לשורותיה. קיבל בשנת 1962 רישיון לעריכת דין. בשנים 1962-1969 ניהל משרד עורכי דין עצמאי בבאר שבע. בשנים 1969-1973 פעל במשרד העבודה לאחר מכן חזר לפעילות בהסתדרות הכללית וכיהן בה בתפקידי: חבר הוועדה המרכזת, יו"ר המחלקה לאיגוד מקצועי של העובדים האקדמאים, ועוד. על מנת להזכיר למדינה את דור מייסדיה, ולמען קידומם ורווחתם של האזרחים הוותיקים והגמלאים. היה פעיל לקידום נושא הקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. 

היה נשוי לרות, לבית נאמן, לימים פרופסור למשפטים וכלת פרס ישראל. לזוג שתי בנות, מרית וסביון. 

נפטר בשנת 2014.