ציפורה בוצ'יאן

נולדה בפולין. בפרוץ המלחמה היתה בקיבוץ ההכשרה של תנועת "דרור-פרייהייט" בבנדין. הצטרפה למחתרת הלוחמת בגטו בנדין, שהיתה כפופה למחתרת אי"ל. ב-22 ביולי 1943 החלו הגרמנים באקציות המוניות, כאשר ב-31 ביולי החלו בפעולות לחיסולו הסופי של הגטו. במהלך השבועיים של חיסול הגטו התארגנו חברי המחתרת בבונקרים ונשקם בידיהם. למחתרת "דרור" היו שני בונקרים, כאשר באחד מהם, בונקר ה"מכבסה" היה עיקר הנשק.

יחד עם שישה לוחמים נוספים, ביניהם ברוך גפטק, מפקד הבונקר, ופרומקה פלוט ניצקה, שהתה בבונקר זה. ב-3 באוגוסט 1943, היום הרביעי לגירוש, התגלה הבונקר. עד היום לא נודע מה היתה הסיבה לגילויו. האם הסתנן אור דרך הלוח הבלתי צמוד או שמא בגד היהודי מא"ק, שהתגורר באותה חצר? שני גרמנים ניגשו לחלון הבונקר וברוך גפטק, בחשבו שהבונקר נתגלה, פתח עליהם באש, הרג אחד ופצע את השני. לקול היריות נשמעה אזעקה והגרמנים הגיעו בריצה, הקיפו את הבונקר והמטירו עליו אש תופת. דלקה פרצה במקום ומכבי האש בעיר הוזעקו לכבותה. כשהוציאו את גופות הלוחמים, מעטים מהם עוד פרפרו בין חיים למוות. הכוחות הגרמנים שחיסלו את הבונקר התעללו בגופות הלוחמים שנפלו. לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו חברי תנועת דרור לבונקר "המכבסה" וקבעו במקום לוח זיכרון להנצחת הלוחמים והמחתרת בבנדין.