גיורא אלכסנדר

נולד בנירג'האזה בהונגריה ב-1925. ב-1939, אביו, שהיה ציוני, ביקש לעזוב את הונגריה ולעלות לארץ, אולם סבו התנגד לכך. החלטה זו גזרה את גורלה של כל המשפחה, שנרצחה באושוויץ. הוא ואחיו צבי (לאיוש), ניצלו בזכות החלטתו של אביהם לשלוח אותם ללמוד בבית המדרש הלאומי לרבנים בבודפשט. כשהגרמנים כבשו את הונגריה הוא נשלח ביוני 1944 למחנה עבודה בעיר בור ביוגוסלביה, שם הועסק בעבודות כפייה, עד ששוחרר על ידי הפרטיזנים של טיטו בשעה שהיה בצעדת מוות בחזרה להונגריה.
בדרך-לא-דרך הגיע לארץ ישראל ובינואר 1945 התגייס לבריגדה היהודית, עבר אימון מתקדם במצרים, בפיקודו של חיים לסקוב ובסופו יצא להילחם ולסייע ליהודים באיטליה ובהולנד.
עם סיום המלחמה חזר לבודפשט לחפש את משפחתו, והחל ללמוד שם לתואר הראשון. מאוחר יותר יצא ללימודים בסורבון בפריז, שם כתב דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית. ב-1951 חזר לישראל והיה הפסיכולוג הראשי הראשון של צה"ל, במסגרת חיל הרפואה. בהמשך היה פסיכולוג קליני וניהל את התחנה לבריאות הנפש ברמת חן. ב-1964 הצטרף לאוניברסיטת מישיגן. ב-1985 הוא הצטרף לאוניברסיטת חיפה כפרופסור לפסיכולוגיה, ובאמצע שנות התשעים, עם הקמתה של מכללת עמק יזרעאל, כיהן כנשיא המכללה.
נפטר בשנת 2015 והוא הותיר את אשתו סוזי, בנו עמוס, ושלושה נכדים.