פלוגת מובילי המים 405

הפלוגה הוקמה במצרים בשנת 1942. לאחר המתקפה של בעלות הברית באל- עלמיין באוקטובר-נובמבר 1942 היא הועברה ללוב. מפקד הפלוגה היה בני אידלמן. לאחר תום המלחמה במדבר המערבי, בעוד יתר יחידות ההובלה הועברו לאיטליה, הם נשארו במדבר והחלו לעסוק בהברחת נשק לארץ, ממצבורי השלל באזור שירותם במדבר המערבי בתוך מכלי המים של רכביהם. בראשית 1945 הוחלפו קבוצות חיילים בין הפלוגה בלוב לבין פלוגות ההובלה שבאיטליה. 

במאי 1945 הפלוגה הוחזרה מקירנייקה לוב לנפישה שבאזור התעלה (ליד איסמעיליה), במצרים.

מפקד הפלוגה השתחרר ואת מקומו תפס שמוראק, מי שהיה מפקדה של פלוגת התובלה 462, ועמו חיילי פלוגה 462 שלא השתחררו. הפלוגה הפכה מפלוגת מובילי מים לפלוגת הובלה כללית. המיזוג בין וותיקי המדבר המערבי לוותיקי איטליה היה רווי חיכוכים. היחידה קלטה שאריות של פלוגות נוספות שהתפרקו, וכן נהגים ששירתו עד אז ביחידות בריטיות שונות. והצטרפו אליה גם מתנדבים חדשים שביקשו להתנדב לחיל ההובלה. היתה זו אחת היחידות העבריות האחרונות שפורקו. בתקופת היותה במצרים לאחר המלחמה סייעו חיילי הפלוגה, בניצוחו של הרס"פ אליהו כהן (בן-חור) לפעולות המוסד לעלייה ב במצרים ומילאו תפקיד מרכזי במבצע הברחתם לארץ של עשרות עולים חניכי תנועות הנוער החלוציות ערב פסח תש"ו (אפריל 1946) במסווה של חיילים היוצאים לחופשת החג.