רודני (רוזנטל ) אהרון (אנטונין) 1908-1996
מאת בתו - טלי פולג

רודני אהרון נולד ב 02/10/1908 לשמואל(שמיל) ומרים (לבית גוטליב) רוזנטל בכפר בוגדן Tiszabogdan)Bohdan) שהשתרע לאורך אחד מיובלי נהר הטיסה במחוז ראחוב. הקהילה היהודית בבוגדאן החלה להתגבש רק בשנות השבעים של המאה ה – 19 ותוך זמן התיישבו בה משפחות יהודיות רבות. כחמישים שנה עמד בראש הקהילה אביו של אהרון, ר׳  שמואל רוזנטל שהיה בעל קרקעות, בעל חנות כלבו ובעל מלון לתיירים, תלמיד חכם וחסיד קאסוב - ויז’ניץ כמרבית יהודי בוגדן.

 בימי חייו של אהרון עבר אזור מגוריו תהפוכות שלטוניות רבות : אוסטרו הונגריה - צ׳כוסלובקיה- הונגריה- ברית המועצות - אוקראינה, והאזור נקרא גם תת-קרפטיה, זקרפאטיה, קרפטורוסיה, מרמורוש ועוד. בעת הולדתו היה האזור בשליטת האימפריה האוסטרוהונגרית, היתה זו תקופה של ״תור הזהב״ של היהודים בממלכה. היטמעות היהודים בחברה ההונגרית חיזקה את מעמדם הפוליטי כאליטות בממלכה האוסטרוהונגרית. ליהודים כקבוצה, לא היו תביעות טריטוריאליות והם ראו את הונגריה כמולדתם .היהודים התערו ותפסו עמדות מפתח בכלכלה, במקצועות חופשיים ובתחומי הספרות והאמנות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה צ׳כוסלובקיה כרפובליקה דמוקרטית ואזור תת קרפטיה נכלל בשטח הרפובליקה. בין שתי המלחמות היתה צ׳כוסלובקיה מדינה משגשגת ומפותחת בעלת צבא קטן אך מצוייד היטב.

אהרון רודני (רוזנטל) צעיר הבנים במשפחת רוזנטל בבוגדאן שרת בשרות סדיר כקצין פרשים בצבא הצ׳כוסלובקי, יחידה חשובה במערך הצבאי בימים ההם. כשהשתחרר מהשרות הצבאי, ניהל את עסקי המשפחה בבוגדן וביניהם בית ההארחה, מסעדה ועסקי כריתת והובלת עצים .

עד ספטמבר 1938 היו היחסים בין היהודים לבין הרותנים והסיצים (המקומיים)יחסי שכנות מתוקנים. בשלטון הקצר של הסיצ׳ים  בין ספטמבר 1938 למרץ 1939 התערער בסיסם הקיומי של יהודי בוגדאן. כדי לקדם את האיומים של הסיצ׳ים , אורגנה בבוגדאן הגנה עצמית אנטי סיצ׳ית. היוזם והמארגן היה אהרון רודני, ששיתף  בהגנה העצמית גם את ההונגרים והרותנים שהתנגדו לפעולות הסיצ׳ים והציפצרים(שבט גרמני), אך במוקדה ובמרכזה היו היהודים. הם היו כ - 200 איש שברשותם היו כלי נשק וואף מכונת יריה. כוחות ההגנה העצמית השתלטו על תחנת הז׳אנדרמריה המקומית ותפסו עמדות בכל הכפר.

לפני פרוץ מלחמת העולם השניה היתה לצ׳כוסלובקיה ברית הגנה עם ברית המועצות עם צרפת ובעקיפין עם בריטניה. ברית זו אמורה היתה לספק לה הגנה הן ממזרח והן ממערב. בגבולה עם גרמניה באזור הסודטים, נבנה קו הגנה מבוצר שעקב עוצמתו נקרא ״ קו מג׳ינו הקטן״.

מיד בתום הסכם מינכן ב - 1939 ולאחר שבריטניה וצרפת נכנעו לדרישותיו של היטלר, נפרצו בריתות ההגנה המוזכרות ולגרמניה  סופחו חבל הסודטים ואזורים נוספים במערב צ׳כוסלובקיה. הסיפוח היה הצעד הראשון והמשמעותי בתהליך ההשתלטות של גרמניה על צ׳כוסלובקיה והיווה את הסמן לפרוץ מלחמת העולם השניה. מדיניות הויתור של צ׳מברלין  היתה החמצת הזדמנות אחרונה להכניע את גרמניה הנאצית ולאחר פירוקה של צ׳כוסלובקיה, היתה סלולה להיטלר הדרך לכיבוש מדינות נוספות באירופה.

הונגריה שהיתה חלק ממדינות הציר עם גרמניה, תבעה גם היא להשתלט על אזורים שהיו בעבר בשליטתה כמו בסלובקיה, בקרפטורוסיה, ברומניה וביוגוסלביה. כך הפכו ב -1939 אזורים אלה ל ״שטחים מוחזקים״ והיו נתונים להלכה לשלטון צבאי הונגרי. היהודים חויבו להוכיח את רציפות ישיבתם באזורים אלה לפחות ב - 90 השנים האחרונות.  בשנת 1941 גורשו לגליזציה ופולין 20,000  יהודים שלא הצליחו להוכיח את ותיקותם, רבים מהם נרצחו ליד העיר קאמנץ פודולסק. היתה זו הפעולה הראשונה בתכנית ״הפתרון הסופי״ של הנאצים.

בבוגדאן הוקם מעין ״ועד הצלה״  מקומי שפעל במחתרת ותפקידו היה לעזור ליהודים שברחו מגיא ההריגה בפולין והגיעו לאזור ההונגרי. אהרון רודני (רוזנטל) יחד עם מספר יהודים מובילים, הסתירו את היהודים הפולנים, ציידו אותם בתעודות, במידע ובצידה לדרך ושלחו אותם לבודפשט אל אנשי המחתרת היהודית שם. בבודפשט נמצאו כמה מבני בוגדן כמו נשקה גולדפרב ( לבית סנדל) שסייעו ליהודים מפולין שהגיעו דרך בוגדאן. בשנה זו גם הוחל בשילוח חיילי סדיר וגברים בגילאי 25-48 ויהודים גם בגילאי 49-60 מאזור קרפטורוסיה לפלוגות עבודה, שם הועסקו בתחילה בבניית גשרים וסלילת כבישים בגבול פולין הונגריה. גם אהרון היה בין המגוייסים לפלוגות העבודה.

התנאים בפלוגות העבודה הפכו והיו קשים ביותר במיוחד לאחר שילוחם לחזית המזרחית בגבול אוקראינה בשורות הארמיה ההונגרית השניה לאחר מרץ 1942 . הם הועבדו בהובלת ציוד צבאי ותחמושת ובפינו שדות מוקשים וסבלו יחס משפיל והתעללויות קשות עד מוות ואפילו מרציחות מכוונות. מתוך 100,000 היהודים שגוייסו למחנות העבודה ההונגריים, 42,000 נרצחו או נספו במהלך השרות. לפלוגות העבודה ההונגריות גוייסו גם סלובקים, רותנים, סרבים וצוענים.

ב - 21.06.1941 פלשו גייסות היטלר לברית המועצות.  בראשית 1942 החלו ההונגרים לחסל את מחנות העבודה בחבלים מסויימים ולהוביל את היהודים לחזית האוקראינית, שם שובצו במסגרת יחידות עזר בשורות הצבא ההונגרי בקוים הקדמיים של החזית. לכל יחידה צבאית הונגרית הוצבה יחידת עזר מפלוגות העבודה.  אין עדות על מספרם של היהודים הצ׳כוסלובקים שעבדו במחנות העבודה ההונגריים. תוצאותיהם של ההתעללויות של ההונגרים  היו קשות מאד . ההתעללויות וההתעמרות היו מקומיות, ולא רשמיות. לעיתים היו ההתעללויות גרועות מן ההשמדה השיטתית במחנות הכפיה הסובייטיים. אהרון רודני נהג לספר על אכזריותם הקשה של ההונגרים ועל ההתעללויות מהן סבלו בנוסף למטלות הפרך אותם ביצעו.

יאן מסריק שר החוץ של ממשלתה הגולה של צ׳כוסלובקיה קיבל משר החוץ הבריטי, אנטונין אידן הכרה בממשלה הגולה שבעקבותיה הסכימה ממשלת ברית המועצות להקמת יחידות צבאיות צ׳כוסלובקיות בתחומה. בדצמבר 1941 הודיע ראש המחלק ליחסי חוץ שליד משרד ההגנה של בריה״מ, גנרל מאיור פר פילו ב, לראש המשלחת הצבאית הצ׳כוסלובקית סא״ל פיקה, כי הוחלט על אירגוני המהיר ככל האפשר של גדוד צ׳כוסלובקי עצמאי ושל פלוגת מילואים. סא״ל סבובודה (בהמשך אל״מ, גנרל ונשיא הרפובליקה הצכוסלובקית) עמד בראש הכח שהתארגן והתגבש באזור בוזולוק- עיר מחוז אורלית, המרוחקת כ 180 ק״מ מקויבישב, ובסביבתה הקרובה חנו באותה עת 100,000 חיילים וקצינים פולנים של צבא אנדרס.

בינואר 1943 עם פריצת קו החזית על ידי הצבא האדום ולאחר קרב סטלינגרד, פוזרה הארמיה ההונגרית השניה, בחלקה הושמדה ובחלקה נסוגה בבהלה גמורה. אלפי יהודים ששירתו בפלוגות העבודה נפלו בשבי הצבא האדום ונשלחו למחנות שבויים בסיביר שם סבלו מטיפוס, מרעב וקור בתנאים בלתי אנושיים. אהרון רודני סיפר שבנוסף להתמודדותם עם התנאים הקיצוניים, דאגתם העיקרית היתה להישמר ממעשי ״קניבלים״ על ידי אנשים נואשים מרעב שחתכו נתחים מאנשים שחשבו שמתו או מכאלה שנראו חלשים למדי.

ב 29.04.1943 החליטה הוועדה הצבאית סובייטית - צ׳כוסלובקית על הקמתה של בריגדה צ׳כוסלובקית עצמאית בבריה״מ. מקום כינון הבריגדה בפיקודו של אל״מ סבובודה היה בנובוחופרסק.   קלמנט גוטוואלד בנוכחות ההנהגה המוסקבאית של המפלגה הקומוניסטית מינה את אל״מ סבובודה כמפקדה העתידי של הבריגדה לאחר שכבר פיקד  על התקפות הנגד הקשות  בסוקולובו בגזרת חראקוב.

התעמולה הרשמית האדירה את תהילת קרב סוקולובו ודאגה להפיץ את דבר גבורתם של החיילים הצכוסלובקים בתחומי בריה״מ ומחוצה לה. עובדה זו סייעה בגיוס מתנדבים צכוסלובקים  רבים ממחנות השבויים, מהדיביזיות הסלובקיות ומפלוגות העבודה ההונגריות. יחד עם יתרת החיילים מהקרבות בסוקולובו הצליח סבובודה להקים את הבריגדה שמנתה 2574 חיילים. בבריגדה שירתו גם יהודים פולנים שלא רצו לקבלם לצבא הרלינג הפולני. גם אהרון רודני ואחיו מארק רודני התנדבו לבריגדה כקצינים.  מבחינה מספרית לא היוו החיילים היהודים בבריגדה גורם דומיננטי אך מבחינה אירגונית ותפקודית היוו את עמוד השדרה של הבריגדה. אהרון  שרת כקצין קרבי ורק לאחר שאיבד את כושרו הקרבי עקב פציעה בקרב, מונה למפקד אספקת הדלק ליחידות הבריגדה הפזורות בשטחי הלחימה ואילו אחיו מארק שרת כמג״ד בדרגת סרן. שניהם שרתו בקרבות הקשים לשחרור קייב ובקרבות מעברי ה - Dukla שנחשבו מהקרבות הקשים במלחמת העולם השניה. נדרשה תקופת אימונים והתארגנות ארוכה וחסרו בבריגדה 380 חיילים והדבר עיכב את יציאתה של הבריגדה לחזית. החזית העתידה היתה- תחום קייב שהיתה מרוחקת כ 950 ״מ וחייבה נסיעה של 12 ימים ב - 9 רכבות. באחת התחנות הוצתה רכבת מיכליות ונחסמה המסילה ולאחריה המשיכו הגרמניים לתקוף את הכח. למרות אש התותחים האפקטיבית של הכח הצכוסלובקי שפגעה בחלק מהמטוסים, נפגע קרון אחד מפגיעה ישירה וקרון שני מהדף ונגרמו 54 הרוגים ו 54 פצועים. 

מהלך הקרבות על קייב פורסם, אך באף מקום לא פורסמה פעילותם הקרבית של החיילים היהודים. בציר התקדמותה לאורך 2 ק״מ הסבה הבריגדה הצ׳כית לגרמנים הרוגים ופצועים רבים ונזקים למטוס, לטנקים , לתותחים מתניעים, משאיות,מקלעים כבדים וקלים ואמצעי לחימה נוספים. מהבריגדה נהרגו 30 חיילים, נפצעו 80 ו 11 חיילים נעדרו. קייב נכבשה ב 6.11.1943 לבריגדה הצכוסלובקית הוענק אות הצטיינות גבוה על ידי נשיאות הסובייט העליון. נשיא הרפובליקה דר׳ בנש העניק לדגל הבריגדה אות צ׳כוסלובקי על עוז רוחה ול - 294 קציני וחיילי הבריגדה, בין הקצינים האלה נמצאו כל המפקדים היהודים של היחידות הלוחמות של הבריגדה.

הקרבות של מעבר ההרים ב - Dukla  שגם בהם השתתפו האחים אהרון ומארק רודני, נערכו באוקטובר 1944  בצפון מזרח הקרפטים בגבול פולין. קרבות אלה נחשבו לנקשים בקרבות מלחמת העולם השניה. בקרבות מרים בתנאי שטח הרריים קשים אלה נהרגו אלפי חיילים רוסים וצכוסלובקים , המשימה הושלמה והמעברים נפתחו לעבר מרכז אירופה. ב - 6.10.44 חדרו יחידות הסיור הצכוסלובקית בפעם הראשונה לכוון צ’כוסלובקיה ודגל הלאום הצכוסלובקי הונף ליד תמרור הגבול במעבר הדוקלה.

ב 17 במאי 1945 נערכו יחידות הארמיה למצעד נצחון בככר המרכזית בפראג, צ’כוסלובקיה. על בימת הכבוד ישב מפקד הגדוד- הבריגדה- הארמיה- המיניסטר להגנה לאומית גנרל לודביג סוובודה. אהרון ומארק, שבורים ורצוצים מארועי השנים האחרונות, השתתפו גם הם במצעד והיו גאים בתרומתם לנצחון על הגרמנים. לאהרון נודע שרעייתו מלכה לבית פישלוביץ ובנו שמואל נרצחו באושוויץ יחד עם רבים מאחיו, אחיותיו ובני משפחותיהם ורבים מבני בוגדאן (Tiszabogdan ) והאזור. בשנת 1946  בפראג פגש אהרון את מרים לבית ליכטנשטיין מברגסאס באזור קרפטורוסיה. מרים היתה שורדת אושוויץ , בעלה והוריה ניספו באושוויץ והיא, הצליחה לשרוד גם את צעדת המוות.

חתונתם נערכה בבית הכנסת העתיק Altnueshoul ברובע היהודי בפראג. לאחר המלחמה שרת אהרון רודני כקצין העיר Cheb, בגבולה של צ׳כוסלובקיה עם גרמניה. בין היתר הוא עסק בהוצאה לפועל של גזרי דין לגרמנים שנתפסו באזור.

  בשנת 1949 עלה לארץ ישראל עם אשתו מרים ועם בנם מיכאל. הם הגיעו למעברת פרדסיה ואח״כ עברו לנתניה. אהרון לחם במלחמת סיני 1956.אהרון עבד במפעל "אדרת" לייצור צמר בהרצליה, התנדב כמורה לעברית לעולים במסגרת הנחלת הלשון ושרת שנים רבות כמתנדב ב״ משמר האזרחי״ בנתניה. אהרון נפטר ב  8.01.1996 בנתניה.

השם נתניה זהה לשם הצ׳כי בוגדאן (ה׳ נתן)

ביבליוגרפיה

1. היהודים בצבא סבובודה בברית המועצות- אריך קולקה

2. הגולה לרגלי הקרפטים - פרופ׳ ישעהו ילינק

3. ספר מראמורוש- מאה ושישים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן - ש״י   גרוס/י׳ יוסף כהן

Conscripted Slaves: Hungarian Jewish forced laborers on the .4

eastern front during WW2 - Dr. Robert Rosett.

5. יהודי הונגריה בתקופת השואה -ליוויה רוטקירכן

6. יהודים בשרות העבודה ההונגרי, ספטמבר 1941.

7.לוחמים יהודים בצבא האדום בתקופת השואה- המכון ללימודי השואה ע״ש חד איי שיך-חיפה - גדעון רפאל בן מיכאל\