סרגנט יוסף אלמוגי (קרלנבוים) - נמסר מפי השבוי קורט משה פולק L/CPL pal /12965603 cop A.M.P.C

הפיקוד והשליטה על חבורות השבויים "הפלשתינאיים" בבסיס האם במחנה השבויים במחנה הראשי STALAG 8 B LAMSODORF ובמחנות הרבים הקטנים הפזורים במרחב שלזיה בהם הועסקו שבויינו "בעבודות חוץ" השונות ואשר סרו למרותם של אחראים שונים והיו אלה נאצים גרמנים חדורי שנאה ואיבה בעיקר בדרגים הנמוכים או גרמנים "פולקדויטשה" ילדי פולניה מנהלי עבודה נוקשים שונאי ישראל ויחסם לשבויים היה גורם תמידי של חיכוך ואף גבל בסכנת חיים ולא אחת אכן גרמו למקרי רצח. קורט- מדגיש וחוזר ומדגיש את תחושת החרדה , האימה הכללית של השבויים ברגעי הנפילה בשבי בהיותם מושפלים , נחותים ללא פיקוד דואג ומרגיע המשמש פה ועומד על הזכויות , באשר לפיקוד הבריטי (סמלים וקצינים) הסתלקו ברגע הנפילה בקלמטה והשאירו אותם כצאן לא רועה . גם הקצונה העברית היהודית אשר פרט לתקופה הראשונית של הנפילה ביוון בקלמטה הופרדו מן הקבוצה, קורט מספר בהתרגשות רבה בלחלוחית בעיניו על סרג'נט אלמוגי ועמידתו האיתנה "לטובת העם" בכול השלבים של השבי : איך פעל בנחישות וללא ליאות להרמת המורל על ידי הקפדה על זכויות הקשורות בהתאם לאמנת ז'נבה בקשר להטבות והחובות של השבוי עד כדי קוצו של יוד ועשה זאת ישירות ללא גינוני משרת חנפני. לא נרתע מחיכוך ומקושי וספג את כל הקשיים "מבפנים ומבחוץ" – פעל רבות בהעלאת המורל , דאג תדיר בל ישקעו השבויים ברשלנות הלבוש בייצוג, טיפח קשרים מיוחדים במינם עם פיקוד המחנה מטעם השבויים של כלל האימפריה בראשם ה RSM ענין שסייע רבות לשבויינו, בעמידתם מול מועקתם המיוחדת בהיותם יהודים. רבים משבויינו היו עולים חדשים שטרם התערו בארץ , מעפילים שזה עתה עלו ומיד התגייסו אפילו עברית בקושי דיברו בעיקר יוצאי גרמניה ואוסטריה. רבות טרח אלמוגי ליידע אותם על היישוב היהודי הארץ הכין הרצאות ומרצים מקרב השבויים על המפלגות , המנהיגות הפוליטית הציונית, אירגן תזמורת להקת תיאטרון (שנטלה חלק נאה ביום האימפריה במפגן תהלוכתי המאפיין את פלשתינה בעקר נטל על עצמו להיות הדובר המייצג והנלווים מול השלטון של המחנות והמפשר בחיכוכים הפנימיים בין השבויים עצמם. וועדת תרבות ארגנה קורסים ללימוד השפה העברית , מקהלה ועוד. ולמעשה בהגיעם לשלזיה הועברו למחנה נפרד ולא נראו בקרב השבויים.לוחות זמנים בדאגה לתרבות הגוף והנפש. לוט בערפל .דאז), ועדת תרבות , בלוטין חדשות כהנה וכהנה.כיוצא באלה פעולות תרבות שחיזקו את המורל ומנעו שקיעה אל תוך חידלון וייאוש. באחד הימים אלמוגי ניהל ויכוחים עם קצין גבוה גרמני וזה התפאר לפנינו על הניצחונות הכבירים של צבא גרמניה בכל החזיתות ואמר " כבשנו כבר טוברוק וגם במזרח הרחוק לקחנו את סינגפור ועוד ידינו נטויה" ואז ס'רגנט אלמוגי שאל אותו "האם כבשתם כבר את המיסה משינה?" (באידיש מיתה משונה)הקצין הגרמני אמר וענה "המיסה משינה?" גם אותה אנחנו נכבוש. ואלמוגי אמר הנני בטוח בכך אדוני הקצין וכל הנוכחים – החברים השבויים גיחכו לעצמם ובלעו את שביעות רצונם. היה זה בתקופה בה המצב בחזיתות היה בשפל המדרגה ואנחנו כשביים היינו שרויים במצב מורלי די ירוד . האפיזודה הזו גרמה לכולנו התרוממות הרוח וחשנו חדווה פנימית לשמע הדברים. בתמונה – קבוצת השבויים האופפת ברוח טובה את סרג'נט יוסף אלמוגי הניצב המרכז גאה ומורם "מן העם" , דמות סמכותית למרות ארשת פניו הצעירה . השבוי קורט משה פולק – שני משמאל.