ספי שקד כתב:
איתור מקום קברו של החלל חרר (חראר) מרדכי שמעון (PAL/11401 Pte. HARAR M. S.‏), סיפור חייו וגילוי מצבתו, הוצגו בטקס המרכזי הממלכתי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע שנערך בהיכל השמות בירושלים ביום ח' תמוז תשפ"ב (10/3/2022). חרר מרדכי שמעון התגייס לצבא הבריטי ושירת בחיל החפרים ("חיל החלוץ"). הוא נשלח ליוון עם 2,800 ממתנדבי היישוב העברי במסגרת חיל המשלוח הבריטי ליוון. השתתף בקרבות הקשים שהיו שם באפריל 1941. נפל בשבי ביום 29 באפריל 1941 בחוף קאלאמאטה ביוון, נמלט מהשבי פעמיים ונתפס. לאחר יוני 1942 הועבר למחנה שבי בגרמניה. בינואר 1945, הוחזר בעסקת חילופי שבויים ונפטר בארץ ישראל כתוצאה מתלאות השבי ביום 2 באפריל 1945. שנים רבות שמו לא הופיע ב"יזכור" ומקום קבורתו לא נודע (מקל"ן). בשנת 2021 אותר מקום הקבר בהר הזיתים בירושלים. אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון הקים לו מצבה (אוגוסט 2021). טקס גילוי המצבה נערך ביום 3/3/2022 בהשתתפות אחותו, החזן הצבאי הראשי של צה"ל (מיל.), נציגי משרד הביטחון, נציגי עמותת עיר דוד, מאתרי מקום מנוחתו ומוקירי זכרו!

בהרחבה:

בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנה היישוב העברי בארץ ישראל קרוב ל-500,000 תושבים, מתוכם למעלה מ-30,000 הצטרפו למאמץ המלחמתי, התנדבו ושירתו בצבא הבריטי. מאלה, בשנת 1941,למעלה מ-2,800 חיילים, ובהם קרוב ל-2,000 חיילים מחיל החפרים נשלחו ליוון במסגרת חיל המשלוח הבריטי. הם לחמו בקרבות הקשים שהיו ביוון (אפריל 1941) וחלקם השתתף גם בקרב על כרתים (מאי1941). בקרבות אלה נחל הצבא הבריטי מפלות קשות ומספר הנפגעים היה רב. בשנת 2015, אחרי פטירת אבי רציתי לדעת יותר על שירותו בחיל החַפׇּרׅים ומי היו חבריו לנשק. מצאתי בספרות מסמך סטטיסטי בריטי נכון לספטמבר 1943, בו דווח על 169 נעדרים ו-1,514 שבויים עבריים. מספרם הגבוה של הנעדרים מקרבות אלו שגורלם לא נודע ושאיש אינו יודע דבר אודות זהותם (למעלה מ-160), העלה בי תהיות, אשר הביאו אותי למסע גילויים בעקבות חיילים עלומים אלו. בשנת 2017 בעקבות פניה שלי ושל אחרים למשרד הביטחון. הקים סגן ראש הנצחה דאז, מר יעקב גבאי ועדה לבדיקת הנושא ברשות ד"ר נעם אבן.

ב-2018 איתרתי בארכיון המדינה דיווחים סטטיסטיים בריטיים נוספים אודות מספר הנפגעים מהם עולה כי במהלך חודש מאי 1943 הייתה קפיצה פתאומית במספר הנעדרים מ-40 ל-180. מצאתי כי השינוי החד נובע מכך שלספירת הנעדרים נוספו 138 מחללי האונייה "ארינפורה" שטבעה ב 1 במאי 43 ליד חופי מלטה ומקום קבורתם לא נודע. מאחר בסיכום הסטטיסטי של הפיקוד הבריטי לא נעשתה הפרדה בין הנעדרים בקרבות ביוון ובכרתים לבין הנעדרים בזירות אחרות, 138 מחללי האונייה "ארינפורה" נחשבו בשגגה כנעדרים מהקרבות ביוון ובכרתים.‏ לפיכך בספטמבר 43 מספר הנעדרים בפועל בקרבות ביוון ובכרתים היה נמוך מ-30. כמו כן מצאתי שמספר השבויים העבריים שנפלו בשבי האויב הקרבות ביוון וכרתים היה כ-1,670 חיילים ולא 1,514 כפי שהוערך קודם לכן, מהם כ-1,500 ביוון וכ-170 בכרתים. (המספר 1,514 התייחס למספר השבויים שנספרו ספטמבר 1943 התייחס לבויים ברגע נתון, והוא למעשה מספר השבויים המצטבר בהפחתת מספר שבויים שברחו או נהרגו). במהלך אוגוסט 2018, ממצאים אלו הוצגו ונדונו בוועדה האקדמית שליד היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ואושרו. באותו מועד נותרו לי לבירור 33 שמות בלבד. כיום מספר הנעדרים מהקרבות ביוון ובכרתים עומד על פחות מ-10 חיילים בלבד.

במערכה ביוון ובכרתים בקרבות ובשבי נפלו חלל קרוב 100 חללים. מקום קבורתם של עשרות מהם לא נודע. שמות חלק מהם חקוק על מצבת הזיכרון הבריטית ברמלה לחללי הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה "שנפלו בישראל ובארצות השכנות". אחד מהם הוא חראר מ. ש. שמו לא הופיע ביזכור. חקרתי אודותיו במקורות אינטרנטיים ועיינתי בתיקו האישי בארכיון הציוני בירושלים. מצאתי שמדובר בחייל חראר מרדכי שמעון בן מכלוף ועיישה (חיה), שנולד בשנת 1920 בתל אביב וגדל בה (ברח' וולוזין 55). הוא התגייס לחיל החפרים במאי 1940 ונשא מ"א בריטי PAL/11401‏. ביום 29 באפריל 1941 נפל חראר בשבי האויב הנאצי יחד עם עוד 1,500 מחבריו בקלמטה שביוון. הוא הצליח להמלט מהשבי. נתפס ונכלא בכלא קלתיאה באתונה. נמלט בשנית, שוב נתפס, והועבר למחנה שבויים בגרמניה. שם חלה קשות מתלאות השבי ובינואר 1945 שוחרר בעסקת חילופי 35 שבויים נכים וחולים קשה. הגיע דרך מצרים לארץ ישראל בפברואר 1945, נפטר כאן ב-2 באפריל 1945 ולא ידוע היה היכן נקבר. חראר הוא פדויי השבי היחידי שחזר ארצה משבי האויב הנאצי, כאן נפטר כתוצאה מהשבי ומקום קבורתו בישראל לא נודע. הוא זוהה ביזכור בשגגה בשם חרר נעים (על סמך ניתוח שגוי של עדות שמסר שבוי שהיה איתו בכלא ביוון והכירו בפנים בלבד). באוקטובר 2019 מצאתי כי אחיו ואימו קבורים בהר הזיתים בחלקת המערביים. לצידם הייתה חלקת קבר לא רשומה ולכאורה ריקה. שיערתי שהחלל נקבר לצידם. פניתי עם המידע במרץ 2021 ל-מר יעקב גבאי סגן ראש אגף משפחות והנצחה בבקשה לברר האם זוהי חלקה ריקה או קבר נוסף של המשפחה ובו קבור החלל. באפריל2021 קיבלתי מסמכים נוספים מאת מר מיכאל מהלר, מנהל ארכיון העיר ירושלים המראים כי החלל נקבר ללא ספק בחלקה זו. ביוני 2021 בוצעה בדיקה במקום על ידי הרב משה אקרמן, התברר כי אכן זוהי חלקת הקבר בה נקבר החלל חראר מרדכי שמעון. באוגוסט 2021 הקים משרד הביטחון מצבה על קברו. טקס גילוי המצבה נערך ביום 3 במרץ 2022 בנוכחות: הגב' כרמלה משורר - אחותו החורגת של החלל ובעלה אליהו – אותם איתר ארגון "לתת פנים לנופלים", סא"ל שי אברמסון החזן הצבאי הראשי של צה"ל (מיל.), הרב משה אקרמן, חכם אפרים לוי, גב דורית פרי, מר מיכאל מהלר, אינג' יוסף (ספי שקד), נציגי עמותת עיר דוד, נציגי משרד הביטחון – אגף משפחות והנצחה ומוקירי זכרו. יהי זכרו ברוך!